ברקע מלחמת 'חרבות ברזל': הממשלה אישרה סמכויות נרחבות למערך הסייבר
התקנות מקנות סמכויות חסרות תקדים למערך הסייבר הלאומי ולמערכת הביטחון, שיוכלו בעת חירום להשתלט על מערכות ציבוריות ופרטיות
תמונה: Pixabay
ממשלת ישראל אישרה אמש שורת תקנות חירום חדשות, אשר מקנות סמכויות נרחבות וחסרות תקדים למערך הסייבר הלאומי ולגורמי הביטחון. מטרת התקנות החדשות היא לאפשר למדינה להגיב באופן מיידי ולהשתלט על מערכות ציבוריות ופרטיות במידה ויעלה בכך הצורך.
הרקע להחלטה מגיע לאחר למעלה משנה וחצי של מלחמת "חרבות ברזל" ולא מעט מחקרים שהראו כי מדינת ישראל היא המדינה שנמצאת תחת כמות מתקפות סייבר הגבוהה ביותר בעולם, למעט ארצות הברית. על פי התקנות החדשות, הממונה על הביטחון במערך הסייבר יוכל להפעיל באופן ישיר את סמכויותיו גם ללא אישור מוקדם של גורמים נוספים.
בין הסמכויות שניתנו: הוראה על ביצוע פעולות מיידיות במערכות מחשוב, השבתת שירותים לצורך הגנה, דרישה להעברת מידע ותיעוד ממערכות טכנולוגיות, והוצאת צווים מחייבים לגופים ציבוריים ופרטיים כאחד, לרבות חברות תקשורת, תאגידים וגופים קריטיים אחרים. עוד נקבע כי במקרים שבהם קיימת סכנה ממשית לפגיעה בחיי אדם, בבריאות הציבור או בתפקוד מערכות חיוניות, יוכלו הרשויות לחייב גופים אזרחיים לנקוט בצעדי מיגון, גם אם טרם אירעה פגיעה בפועל אלא קיימת רק הערכה של סיכון.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
בנוסף, מותר יהיה לדרוש מידע מגופים אזרחיים ובכלל זה לוגים, נתונים טכניים ומידע אישי מזוהה, גם ללא צו שיפוטי, כל עוד יימסר דיווח בדיעבד ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הסמכויות יופעלו בתיאום בין מערך הסייבר, שירות הביטחון הכללי וצה"ל.
עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה צורפה למסמך, ולפיה לא קיימת מניעה משפטית לאשר את התקנות. בהנמקה נכתב כי מדובר בצעדים נקודתיים ומידתיים, שנועדו לתת מענה מבצעי דחוף לאיומים ממשיים במסגרת מצב החירום. לשון המסמך מדגישה כי השימוש בסמכויות חייב להיות מדוד, מבוקר ומתועד, ותוך שמירה על זכויות אדם ככל האפשר. עוד נקבע כי כל הוראה שתינתן תפורסם באתר מערך הסייבר, וכי על מקבלי ההחלטות לבחון גם את ההשלכות הכלכליות של הצווים שיוצאו.
התקנות תקפות למשך מצב החירום בלבד, והוגדרו כהוראת שעה שנועדה לאפשר תגובה מהירה ומרוכזת לאירועי סייבר חמורים, ללא תלות בהליכי חקיקה רגילים.
