קבינט ה-AI: מה המודלים הגדולים חושבים שיקרה בהמשך המלחמה מול איראן?

נוצר על ידי AI

אנחנו שואלים את הבינה המלאכותית כמעט הכל – איפה לטייל בסופ"ש, מה לבשל לצהריים ואיך לנסח מייל למנהל. הפעם החלטנו להתייעץ איתה בנושא גדול ודחוף יותר ולבדוק מה קורה כשמשתמשים בה כדי לנסות לחזות את ההמשך במערכה מול איראן?

המודלים, בשאלות קבועות שנשאלו במדויק בין כולם, מתבססים על ההיסטוריה של ישראל ואיראן, ההיכרות עם ארה"ב במלחמות מחוץ לגבולותיה ועל סמך מלחמות קודמות, מייצרים סוג של ודאות על בסיס העבר. חשוב לציין, שבמלחמה כמו במלחמה, תמיד יכול להופיע "ברבור שחור" שסטטיסטית אינו מוגדר במודלי השפה, אך אם כזה לא יתקיים, נראה כי ניתן לקבל תמונה בהירה וכמעט אחידה, בין המודלים.

בבדיקה, השתמשנו בשישה מודלים מובילים: ChatGpt 4o ,Gemini 2.5 Pro, Grok, Claude, DeepSeek R1 ,Perplexity Pro

משך המלחמה

ההערכה ממוצעת: כחודש עד חודש וחצי

כ‑70% מהמודלים וענים שההסלמה תישאר מדודה, כלומר: לא מלחמה כוללת, אלא תקיפות הדדיות ממוקדות עם עצימות משתנה. רק 25%-30% צפו סיכוי להסלמה כוללת בזירה האזורית (כולל חיזבאללה, החות'ים ומדיניות ערביות נוספות או לחלופין התערבות של מדינות אירופאיות על הקרקע באיראן).

מתי תסתיים הלחימה?

הערכה ממוצעת: כ-8 שבועות

רוב המודלים מעריכים כי נראה פתרון דיפלומטי חלקי כבר בספטמבר 2025, הסבירות להסכם כולל נמוכה, אך הפסקת אש שברירית תיתכן בתוך כחודש וצפונה. לפי נתון זה החופש הגדול כבר התחיל, וגם פעילויות של מתנס"ים, קייטנות ואירועים למשל לא יתקיימו במהלך הקיץ.

האם ארה״ב תתערב?

ההערכה ממוצעת: סיכוי קטן מ-15%

רוב המודלים מנבאים בסיכוי של 40%-50% כי ארצות הברית תיקח חלק פעיל בלחימה, כפי שכבר עושה: החל במתן ציוד, מודיעין, סיוע בהגנה ואף לחץ דיפלומטי.

יחד עם זאת, המודלים מנבאים סיכוי נמוך (10%-15%) לפעולה צבאית ישירה, אלא אם ייפגעו אינטרסים אמריקאים. משמע, סיכוי נמוך מאוד כי חייליה של ארצות הברית ירוצו עם נשק בעריה של איראן, אלא אם האחרונה תבחר לפגוע במתקנים אמריקאים בכוונת תחילה.

מתי נחזור לשגרה בישראל?

הערכה ממוצעת: 2-3 שבועות

אחת השאלות שהכי מטרידה בימים אלו את הציבור היא החזרה לשגרה, אפילו לשגרה המתוחה שמאפיינת את השנתיים האחרונות. הערכות המודלים מדברות על שבועות בודדים, החל בעוד שבועיים ועד חודש, אבל עם מגבלות וקרבה תמידית לאזורים ממוגנים.

שגרה חלקית, הכוללת חופשות בארץ, תתאפשר כבר אחרי חודשיים, בהנחה שהמלחמה תמשיך להתקיים, בעיקר באזורים שלא הושפעו ישירות. המודלים ציינו כי ההיערכות הביטחונית תימשך בשנה הקרובה בצורה משמעותית, עם חיזוק כיפת ברזל והגבלות על התקהלויות, מה שעשוי להשפיע לטובה על מניות החברות הביטחוניות.

תמונה: dreamstime

ניצחונות: מה ייחשב ניצחון עבור כל אחד מהצדדים?

הערכה ממוצעת: אין מנצחים ואין מפסידים

כל ששת המודלים הגדירו בצורה ברורה כי למלחמה בין ישראל ואיראן לא יהיה מנצח מובהק, אלא הישגים על פי מטרות.
הצלחותיה הצפויות של ישראל:
פגיעה משמעותית במתקני גרעין איראניים (פורדו, נתנז).
חיסול מפקדים בכירים.
עיכוב של 2-5 שנים בפרויקט הגרעין עד להשמדתו המוחלטת.

הצלחותיה הצפויות של איראן:
בשונה מישראל, מטרותיה של איראן הן בעיקר ברמת התפיסה כלפי הציבור שלה, ופחות בהישגים ממשיים בשטח, כגון:
הישרדות משטרית.
שימור יכולת תגובה באמצעות שליחים (proxy).
חיזוקה כציר ההתנגדות.
תגובות סמליות ליצירת תמונת ניצחון פנימית, כפי שהיא כבר עושה באמצעות סרטוני AI.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

פגיעה ישראלית במקורות הנפט

הערכה ממוצעת: כ-20%

לפי הערכות המודלים, קיימת אפשרות שישראל תפעל נגד מקורות הנפט של איראן כאמצעי ליצירת מנוף לחץ כלכלי משמעותי. תקיפה כזו תתבצע ככל הנראה על מתקנים אסטרטגיים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה או נמלי יצוא, ותוכל לפגוע זמנית ביכולת של איראן לייצא נפט – מהלך שישפיע לא רק על הכלכלה האיראנית, אלא גם על שוק האנרגיה העולמי.

עם זאת, הסיכון להסלמה אזורית ולתגובה מצד מדינות נוספות במפרץ ממתן את ההסתברות למהלך כזה, והוא נחשב כיציאה מכללי המשחק. מרבית המודלים טוענים כי ישראל לא תחצה את הקווים האלו, מה שעשוי לרמז כי השקעה במדדי הנפט היא אולי לא הדבר הנכון לעשות, ומחירי הדלק שלנו לא צפויים להתייקר בחודשים הקרובים בשל הלחימה. מסקרן לראות כי Perplexity מנבא באופן חריג סיכוי לפגיעה במקורות הנפט ינוע בין 70%-90%. ימים יגידו אם מדובר בטעות סטטיטית או בניבוי מדויק מעל המודל האחרים.

האם המשטר האיראני ייפול?

הערכה ממוצעת: בין 10%-15% סיכוי לשינוי משטרי

במלחמות קודמות היו ניסיונות של ארה"ב לבצע שינוי משטר, כחלק מהליך הלחימה. קולות בישראל כבר עתה מספרים באולפנים כי משטר האייתוללות צריך לסיים את תפקידו, תוך ניסיונות השפעה עליו מבחוץ או מבית. מודלי הבינה המלאכותית לעומת זאת מנפצים באופן גורף את הסיכוי לכך. על פי רוב המודלים, הסיכוי לשינוי המשטר נע בין 10%-15%, עד כך ש-Perplexity Pro נותן לאירוע הזה סיכוי של פחות מ-5%.

אמ;לק:

מודלי הבינה המלאכותית אמנם לא מבטיחים עתיד ורוד, אבל הם כן מציירים תמונה ברורה:
מלחמה בין ישראל לאיראן – כן.
מלחמה כוללת – כנראה שלא.
סיום דיפלומטי – אפשרי, אם כי שברירי.
ישראל לבדה במלחמה, גם אם תקבל סיוע.
ושגרה? רק אם ישכילו השחקנים לשמר שליטה, תוך כדי ניהול חכם של ההסלמה.

כל המודלים מייצרים תחושה כי המלחמה, מדאיגה ככל שהיא נראית לנו, עדיין נעה בתוך ציר הגיוני, השומר על קווים מנחים, הן באי פגיעה במקורות הנפט, ועד פגיעה בכוונת תחילה בריכוזי אנשים.

ליאור אברהם הוא מומחה ל-AI ואופטימיזציה למנועי בינה מלאכותית (AIO), מייסד ערוץ היוטיוב Lior AI וכותב מדור "זה לא עובד ככה" ב-ITtime