תיקון 13 יכול להפוך ליתרון עסקי מובהק
חברות וארגונים יכולים להפוך את הרגולציה החדשה למוניטין של אחריות ואמינות, ולחזק את היתרון התחרותי
נוצר באמצעות AI
לפני חודש נכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הפרטיות ואנשי IT רבים עדיין מסתכלים עליו בחשש. עבורם זהו לא רק עוד עדכון רגולטורי, אלא עול של חוסר ודאות ודרישות אכיפה מחמירות. אמנם נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי, אך בלב ליבה של מחלקות הטכנולוגיה עוסקים בשאלה בוערת: איך בדיוק מיישמים את ההנחיות החדשות מבלי לשתק את הפעילות השוטפת של הארגון? האתגר הוא בהחלט גדול, אבל כפי שמגלים יותר ויותר ארגונים יש פה גם פתח למנוף של צמיחה, ובעיקר להזדמנות להפוך את הפרטיות מנטל יקר ליתרון עסקי מובהק.
יש גם מחירים
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אינו עוד עדכון טכני – הוא מסמן תפנית משמעותית בשוק הישראלי, עם השלכות מרחיקות לכת על עסקים וצרכנים כאחד. עבור חברות ישראליות, במיוחד אלו הפועלות בזירה הבינלאומית, המעבר ממדיניות רכה להוראות מחייבות יוצר צורך בהתאמה של מערכות ניהול המידע לסטנדרטים גלובליים, וזה מגיע עם אתגרים תפעוליים ומשפטיים, והזדמנות אמיתית לבסס אמון בשווקים בינלאומיים, בעיקר בקרב שותפים אירופאיים.
גם הצרכן הישראלי מרוויח. ההנחיות מעגנות את זכותו לדעת מי שומר את המידע שלו, למה ולכמה זמן, ומעניקות לו כלים חוקיים לפעול כאשר הזכויות שלו נפגעות. אך חשוב להבין שלצד ההגנה המוגברת, ייתכנו גם מחירים: שירותים עשויים להתייקר ותהליכי פיתוח עלולים להתעכב, במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים שעד כה לא נדרשו להשקיע בתשתיות ציות.
רגולציה היא לא מכשול לחדשנות
הכניסה לתוקף של ההנחיות משדרת לעולם שישראל מיישרת קו עם המגמות הבינלאומיות בתחום הפרטיות. עבור מדינה שעד כה נחשבה ללא רגולציה אפקטיבית, הצעד הזה מפחית את החשש של שותפים בינלאומיים משירותים ישראליים. חברות יכולות להפוך את השינוי הזה ליתרון תחרותי ולעבור מציות בסיסי לתרבות ארגונית של אחריות. הן יכולות ליצור לעצמן מוניטין של חברה אחראית ואמינה על ידי מינוי ממונה פרטיות (DPO), ביצוע תסקירי השפעה והטמעת כלים טכנולוגיים לניטור סיכונים הופכים לכלים חיוניים.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
חשוב להגיד: ההשפעה של הרגולציה לא תהיה אחידה על כלל המגזרים. חברות שהליבה העסקית שלהן מבוססת על עיבוד מידע אישי – כמו פלטפורמות פרסום, אפליקציות בריאות או פתרונות בינה מלאכותית – נדרשות להשקעות משמעותיות. גם סטארטאפים בתחילת דרכם ועסקים קטנים ובינוניים עלולים למצוא עצמם בפני מחסום רגולטורי משמעותי.
ארגונים רבים רואים ברגולציה מחמירה כמכשול לחדשנות – הפחד מטעויות, מאכיפה או מחשיפה לתביעות עלול לגרום לחברות להימנע מהשקת מוצרים חדשניים או להאריך תהליכים עד אין קץ. ובתחומים כמו בינה מלאכותית (AI), שבהם הפיתוח מהיר והדאטה מהותי, כל עיכוב הוא משמעותי במיוחד.
ובכל זאת, ניתן לשלב בין אחריות לחדשנות. לשם כך נדרש מודל רגולציה המבוסס על גישת ניהול סיכונים, כזה שאינו מטיל מגבלות גורפות, אלא מאפשר תהליכי בקרה מתקדמים, סימון נתונים (כמו watermarking או סימון תוכן מבוסס AI), שילוב מומחים עצמאיים בשולחן קבלת ההחלטות, ובעיקר יצירת תמריצים לחברות שעושות את הדבר הנכון כבר בשלב הפיתוח. תיקון 13 הוא לא רק רגולציה חדשה, הוא מבחן ליכולת של ארגונים להפוך את ניהול המידע לכלי של אמון וצמיחה בזירה הגלובלית.
אולגה גנקין היא מנכ"לית אשנב מקבוצת Aman
