91% מהארגונים עדיין מתעכבים בתיקון פרצות
רוב הארגונים סובלים מעיכובים משמעותיים בטיפול בפרצות, למרות השקעות גוברות באבטחת מידע. התוצאה: פער בין מדידה לביצוע, תעדוף לקוי ותהליכים ידניים שמאטים את קצב התגובה
תמונה: pixabay
91% מהארגונים מדווחים על עיכובים בתהליכי תיקון פרצות, כך עולה מדוח Remediation Operations 2025 של חברת Seemplicity, שבוצע בקרב 300 מקבלי החלטות בתחום ה־IT והאבטחה מצפון אמריקה ואירופה. לפי הדוח, אחד מכל חמישה ארגונים מתמודד עם פרצות קריטיות שנשארות פתוחות ארבעה ימים או יותר, מה שמעיד על עיכובים משמעותיים גם במקרים שבהם הסיכון ברור ודחוף.
למרות ש־86% מהארגונים מתכננים להגדיל את תקציבי האבטחה במהלך 2025, 30% מהם עדיין מציינים מגבלות תקציב כחסם לאימוץ פתרונות נוספים. התוצאה בפועל: השקעות שמתמקדות בטיפול נקודתי, במקום בבניית יכולת מערכתית ומתואמת.
גם האופן שבו מודדים הצלחה מרמז על פער בין כוונה לביצוע. 61% מהארגונים עדיין נצמדים למדד הכמותי של "כמה פרצות תוקנו", בעוד ש־54% כבר מעדיפים למדוד ירידה בכמות ההפרות, ו־49% מתמקדים בזמן הממוצע לתיקון (MTTR). עם זאת, פחות מ־20% בלבד מיישמים בפועל מודלים מסודרים לתעדוף מבוסס סיכון, גם כאשר כמעט כולם מסכימים שזו הדרך היעילה ביותר. חשוב להדגיש שהמשתתפים בסקר של Seemplicity יכלו לבחור ביותר ממדד הצלחה אחד שפועל במקום עבודתם.
תחושת שיתוף שלא עומדת במבחן המציאות
גם בכל הקשור לשיתוף פעולה בין צוותים, הדוח מציג פער ברור: 85% מהארגונים מאמינים שהשיתוף אצלם חזק, אבל בפועל משימות עדיין מוקצות ידנית או מתבצעות ביוזמה עצמאית. זו לא רק חוסר יעילות אלא סיבה מרכזית לעיכובים בתיקון, על פי הדוח עצמו. במקביל, כמעט 40% מהארגונים עדיין מבצעים את רוב תהליכי הרמדייישן באופן ידני, למרות התחזקות פתרונות האוטומציה וכניסת כלים מבוססי בינה מלאכותית לתחום. המשמעות: הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי ליישום בפועל עדיין עמוק.
לדברי יורן סירקיס, מנכ"ל ומייסד־שותף של Seemplicity: "לצוותי האבטחה לא חסרים כלים או כישרונות, חסר להם זמן, בהירות ותיאום. כדי לצמצם את הסיכון, ארגונים צריכים סדרי עדיפויות ברורים, תיאום חוצה־צוותים, ואוטומציה שחורגת מעבר לבסיס".
