הברית הקוונטית: כך הפכה הטכנולוגיה החדשנית לזירת השפעה גלובלית

נוצר באמצעות AI

לאחרונה נחתמה יוזמה חדשה להקמת קרן מחקר משותפת ארה״ב וישראל למחשוב קוונטי, בהובלת ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל') תמיר היימן, ובשיתוף פעולה אפשרי עם סעודיה ואיחוד האמירויות. לכאורה מדובר ביוזמה מדעית-דיפלומטית, אך מבט עמוק מגלה: זהו מהלך אסטרטגי, רב-שכבתי שנוגע בלב מאבק גלובלי על עיצוב תשתיות העתיד.

מחשבים קוונטיים מסחריים אמנם עדיין רחוקים מיישום מלא, אך יישומים מעשיים כבר מתקרבים לרף ביצועים שמחשב קלאסי מתקשה להתמודד עמו ביעילות, גם בעידן הבינה המלאכותית. תחומים כמו סימולציות מולקולריות, ניתוח מבני חלבון, פתרון בעיות אופטימיזציה מורכבות, חישובי שוק עתידיים ופענוח מערכות לוגיסטיות בזמן אמת נחשבים לאתגרים חישוביים משמעותיים, שבהם למחשוב קוונטי עשוי להיות יתרון מובהק.

לצד אלה, מתפתח גם מחקר ראשוני בבינה קוונטית, תחום הבוחן כיצד יכולות חישוב הסתברותי של מערכות קוונטיות יכולות להאיץ למידת מכונה וניתוח דפוסים מורכבים. מגבלות הבינה המלאכותית הקיימת – צווארי בקבוק בזיכרון, עומסי חישוב, מגבלות הקשר (context) וצריכת האנרגיה הגבוהה לצורך אימון והפעלה – רק מדגישות את הצורך בקפיצת מדרגה תשתיתית. מחשוב קוונטי לא צפוי להחליף את הבינה, אך עשוי להיות התשתית שתאפשר לה להתפתח הלאה, להתמודד עם בעיות מורכבות יותר ולפעול ביעילות גבוהה יותר.

קואליציות טכנולוגיות הן הזירה האמיתית

לתחום המחשוב הקוונטי יש פוטנציאל אדיר, והעובדה שקרן מחקר קמה בשיתוף מדינות שונות ממחישה שהשאלה הגדולה כיום אינה רק איזו טכנולוגיה תפותח, אלא מי שותף לעיצוב הכיוון שלה ואיפה מתקבלות ההחלטות. מי שמוביל את תקני המחשוב הקוונטי, לא רק ינצח בתחרות המדעית, אלא ישפיע על זרימת ההון, על מודלי השוק ועל מנופי הכוח הדיפלומטי. העולם עובר ל"דיפלומטיית טכנולוגיה": לא רק שיתופי פעולה מדיניים, אלא עיצוב סדרי עולם דרך בריתות של ידע, השקעה וסטנדרטים.

הקמת הקרן צפויה לאגד גופים מדעיים, ממשלתיים וכלכליים סביב מימון מואץ של מחקר, בניית שותפויות בינלאומיות והובלת תקינה טכנולוגית. זהו לא רק מנוע פיתוח, אלא פלטפורמה לקביעת חוקים ומי שנמצא שם – משפיע. ישראל, דרך הקרן הזו, מאותתת על רצונה להתייצב בשולחן שבו נקבעים סדרי עדיפויות טכנולוגיים גלובליים.

גם טכנולוגיה וגם מטאפורה

מבט על מחשוב קוונטי דרך עדשה של מערכות מורכבות מגלה שלא מדובר רק בקפיצה טכנולוגית, אלא בשינוי תפיסתי. הקוונטי מציג מציאות שבה אין ודאות מוחלטת, אלא הסתברויות משתנות; אין שליטה מלאה, אלא הסתגלות לתנאים דינמיים; ואין קו ליניארי, אלא רשת של אפשרויות שמתפתחות תוך כדי תנועה. אותה לוגיקה חלה גם על ניהול בעולם משתנה: כדי להוביל בעולם של רשתות, שיבוש ואי־ודאות, נדרשת חשיבה הסתברותית, תגובתיות והבנה של קשרים מורכבים בין גורמים. במילים אחרות: הקוונטי הוא לא רק טכנולוגיה – הוא מטפורה לאופן שבו צריך לנהל ולהתחרות במציאות של היום.

לפני חודשים ספורים נחתם הסכם שיתוף פעולה מתקדם בין ארה"ב, איחוד האמירויות וסעודיה בתחום הבינה המלאכותית. ישראל לא נכללה בו – לא מטעמים טכנולוגיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. ההחמצה לא נבעה ממחסור ביכולת, אלא מהיעדר נוכחות מוקדמת בתוך רשת ההשפעה. כעת יוזמת הקרן הקוונטית היא הזדמנות לתיקון אסטרטגי: היא עשויה למצב את ישראל כשחקנית מפתח בזירת החדשנות הטכנולוגית העולמית וכשותפה לעיצוב העתיד; לא רק כצרכנית של פתרונות, אלא כגורם מוביל.

בנוסף, הסכמות עם סעודיה בתחום כזה (גם אם בשלב זה במסגרת מחקרית או תשתיתית) עשויות לאותת על פתיחות לשיתופי פעולה אסטרטגיים רכים, שמתחילים בטכנולוגיה אך עשויים להניח בסיס לגיאופוליטיקה מסוג חדש. ייתכן שדווקא מחשוב קוונטי, תחום שנתפש עד לא מזמן כעתיד רחוק, יהיה זה שיחבר בין חדשנות לבין נראות בינלאומית: כלכלית, ביטחונית ואסטרטגית.

מה המשמעות למנהיגים וארגונים?

כמנהיגים עסקיים, סמנכ״לי טכנולוגיה, מפתחים ויזמים עלינו להבין – הקוונטי לא מתרחש "יום אחד", הוא נבנה עכשיו, בשקט, בשוליים, ברמת התקן, השיח וההשקעה. לכן, מי שמתחבר כבר היום ליוזמות מחקר, לפורומים שמעצבים סטנדרטים או לשיתופי פעולה רשמיים לקידום פיתוח משותף נמצא בעמדה טובה יותר מחר. כמו תמיד כשמדובר בטכנולוגיות משבשות – מי שנמצא מוקדם, מכתיב את החוקים.

לכן כל ארגון שרוצה להיות רלוונטי בעוד 5-10 שנים צריך לבחון: איך הוא מכין את התשתיות שלו לעולם Post-Quantum, איך הארגון מתחבר כבר היום לשותפויות, ממשקים או תוכניות מחקר שמעניקים גישה מוקדמת לתחומי חדשנות פורצי דרך? האם קיימת תוכנית מעבר להצפנה ותקנים שיגנו על המידע גם בעידן של מחשוב קוונטי והאם יש לו נציגות או קול בשולחנות שבהם מעוצבות הבריתות הטכנולוגיות?

היוזמה להקמת קרן מחקר משותפת ישראל-ארה״ב למחשוב קוונטי אינה רק מהלך מדעי, אלא סימן למפנה אסטרטגי ולפיו הקוונטי הוא לא עוד יעד רחוק – הוא השלב הבא של תחרות, השפעה וכוח. כעת מנהיגים – טכנולוגיים ולא טכנולוגיים – צריכים לשאול את עצמם לא רק מתי הקוונטי יהיה בשל, אלא האם הם יהיו שם לקטוף את הפירות.

מיכל זיגלמן היא פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה, קבלת החלטות וחדשנות בתנאי מורכבות. מייסדת חברת הייעוץ Duality. חברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע