שינוי דיסקט: הגישה הפרואקטיבית משתלטת על עולם הסייבר

תמונה: dreamstime

בעשור האחרון עולם אבטחת הסייבר עובר טלטלה משמעותית. ארגונים שבעבר הסתפקו במדיניות אבטחת מידע תגובתית (Responsive Security) המתמקדת בזיהוי התקיפה לאחר שכבר החלה, מבינים יותר ויותר שזה כבר לא לא מספיק, שעולם הסייבר הפך למשחק חתול ועכבר אינסופי. ככל שיוקמו יותר הגנות, ההאקרים ימצאו את הדרך לפריצה. התקפות הפכו למהירות, מורכבות וגדולות הרבה יותר ומתוך כך התחדדה ההבנה שהיעילות של תגובה מאוחרת ירדה משמעותית.

מתוך התובנות החדשות נולדה גישה חדשה, הגישה הפרואקטיבית ולעיתים אף מנבאת (Predictive Security): לא רק כיבוי שריפות, אלא סימולציה, חיזוי והיערכות מראש למתקפות מסוגים שונים.

שינוי תפיסתי ארוך טווח

המעבר בין הגישות דורש בראש ובראשונה שינוי תפיסתי ארוך טווח בארגון. לא מדובר רק ברכישת כלי אבטחה מתקדמים, אלא בהטמעת תרבות למידה והסתגלות ממוקדת, כאשר צוותי אבטחת המידע נדרשים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם כלל המנהלים במחלקות הארגון, והאבטחה משולבת כחלק אינטגרלי אסטרטגי ולא כמחסום. התהליך דורש גם השקעה ביכולות ניתוח נתונים וכלים מבוססי AI שמאפשרים לזהות דפוסים, לחזות תרחישים ולהתריע בזמן אמת.

אחת השאלות המרכזיות בהקשר זה היא העומס על המערכות ועל צוותי האבטחה. בעבר, תוספת של סימולציות ובדיקות רציפות נתפסה כמכבידה על כוח האדם וגם על מערכות הייצור. אך בעידן של סוכני בינה מלאכותית שמריצים תרחישים מבוקרים לפי הצורך, העומס יורד משמעותית. במקום ריבוי בדיקות ידניות או תרחישים שמנותקים מהמציאות, מתבצעות סימולציות חכמות שמותאמות בדיוק לאופי הארגון ולסיכונים הייחודיים לו. החידוש דורש יותר יכולת חישוב ומשאבים טכנולוגיים, אך בטווח הארוך מאפשר לצפות מתקפות שונות ולהיערך להן, להקטין משמעותית את זמן התגובה למתקפות ואת ההפסדים הפוטנציאליים.

דוגמה לכך ניתן לראות בטכנולוגיית התאומים הדיגיטליים של טרנד מיקרו, המדמה תשתיות ארגוניות ומריצה התקפות מבוימות. המערכות מאפשרות לארגון לבדוק מדיניות אבטחה ולהבין את השפעתן של התקפות פוטנציאליות מבלי לסכן את הפעילות השוטפת. במילים אחרות, הן מחליפות הערכות תקופתיות בדינמיקה רציפה של ניסוי וטעייה מבוקר.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

ניהול סיכונים מבוסס נתונים

היתרונות בשיטה הפרואקטיבית ברורים: היא מאפשרת לארגון להישאר צעד אחד לפני התוקף, לחזק הגנות באופן מתמיד ולצמצם סיכונים משמעותיים. בנוסף, ניהול הסיכונים הופך למדיד יותר ומבוסס נתונים: לפני השקעה במערכת אבטחה חדשה ניתן לבדוק בסימולציה כיצד היא מתפקדת מול תרחישים מציאותיים.

מנגד, חשוב להכיר גם בחסרונות: ההטמעה כרוכה בעלויות ראשוניות גבוהות, בצורך בהדרכה ובהסתגלות, ולעיתים גם בהסתמכות על טכנולוגיות שעדיין אינן בשלות דיין. על אלו צריכים להוסיף גם אפשרות לבניית תלות בבינה מלאכותית ובאוטומציה, ולעיתים קושי בגיוס כוח אדם מיומן שיודע להפעיל ולפרש את התוצרים.

מה המשמעות בפועל עבור הארגון? ראשית, שינוי תרבותי ותפיסתי. אבטחת סייבר כבר איננה רק פונקציה של צוותי IT או SOC, אלא חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה העסקית. המשמעות היא שילוב של בינה מלאכותית, סוכני AI אוטונומיים ומודלים של תאומים דיגיטליים של תשתיות ארגוניות. כך אפשר להריץ תרחישים בסביבה וירטואלית בטוחה, לזהות נקודות כשל ולבצע תיקונים בזמן אמת מבלי לפגוע בסביבת הפרודקשן .

בסופו של דבר, המעבר מאבטחה תגובתית לאבטחה מנבאת הוא לא טרנד, אלא צורך קיומי. הוא דורש השקעה, שינוי תרבותי, ותיאום בין טכנולוגיה, אנשים ותהליכים. אך בעידן של התקפות אוטומטיות ומהירות, לארגונים פשוט אין ברירה אלא להפוך למערכת שמנבאת את הבלתי נודע ולא רק מגיבה אליו, אחרת ימצאו את עצמם חשופים, לא רק לסיכונים טכנולוגיים אלא גם לפגיעה אנושה במוניטין ובאמון הלקוחות. זוהי הדרך היחידה להבטיח המשכיות, יציבות וביטחון אמיתי.

מיכאל קונדרשין, ארכיטקט פתרונות סייבר בטרנד מיקרו