"הג'וניורים לא מיותרים בגלל AI – הם פשוט צריכים סט כישורים אחר"

ה-AI אינו מחליף את הצורך בג'וניורים. אילוסטרציה: Lukas, Pexels

"ככל שנשתמש יותר ב-Generative AI וב-Agents, הדבר ישנה את האופן שבו אנו מבצעים את עבודתנו. אנחנו נצטרך פחות אנשים שיעשו את חלק מהמשימות שאנחנו מבצעים כיום", כך כתב לאחרונה אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון בבלוג החברה, והוסיף כי "במהלך השנים הקרובות אנחנו צופים שהדבר יוביל לצמצום של כוח האדם שלנו, לאור היתרונות של שימוש ב-AI בכל החברה".

מעבר לפיתוח באמצעות AI אינו ייחודי רק לאמזון. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, ומנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אמרו לאחרונה כי כ-30% מהקוד שנכתב בכל אחת מהחברות כבר נכתב על ידי AI. גם סבסטיאן סיימייאטקובסקי, מנכ"ל ענקית הפינטק השבדית Klarna (ששווייה מוערך ביוצר מ-14.5 מיליארד דולר), אמר לאחרונה אף הוא כי בזכות השימוש בכלי AI שונים החברה עצרה בשנה האחרונה את גיוסי כח האדם שלה.

האם המגמה הזו תפגע בג'וניורים שמחפשים עבודה בתעשייה, ועכשיו יחליפו אותם ב-AI? והאם הפחתת גיוסי ג'וניורים עלולה גם לפגוע בחברות עצמן?

רוצים לקבל את הניולזטר השבועי של ITtime? הירשמו כאן 

כלי העזר של הג'וניורים

ערן לסר. צילום: ליבי קטן נאור

המציאות בשטח מורכבת יותר מהכותרות הרועמות. ערן לסר, יזם ומנכ"ל Wawiwa Tech ולשעבר מייסד ומנכ"ל ג'ון ברייס, מסביר: "חברות טכנולוגיה משתמשות בבינה מלאכותית כדי לצמצם את הצורך בג'וניורים, בעיקר על ידי אוטומציה של משימות שגרתיות והפחתת הצורך בהכשרה ממושכת. כלים כמו GitHub Copilot מסוגלים לכתוב קוד בסיסי, לבדוק באגים ולהציע פתרונות, מה שהופך את עבודתם של מפתחים מתחילים לפחות חיונית".

עם זאת, הוא מסייג: "חשוב לציין שה-AI אינו מחליף את הצורך בג'וניורים. במקרים רבים, ה-AI משמש ככלי עזר שמאפשר לג'וניורים ללמוד מהר יותר ולהיות פרודוקטיביים יותר".

הדס תמם בן אברהם, ראש תכנית BSc במערכות מידע וראש התמחות סייבר בקריה האקדמית אונו, מוסיפה: "משימות קלאסיות של ג'וניורים כגון בדיקות קוד QA, ניתוח לוגים וחיפוש באגים עברו אוטומציה באמצעות כלים כמו GitHub Copilot. עם זאת, יש מחסור בשלב הלמידה המבוקרת, מה שמוביל לחוסר בהבנת תהליכים ולפוטנציאל לטעויות".

יש במגמה הזאת תועלת לחברות, לפחות בטווח הקצר. "אי גיוס ג'וניורים ושימוש ב-AI יכול לחסוך לחברות מאות אלפי שקלים בשנה על כל מפתח שלא גויס", אומר לסר, "עם זאת, מחסור בכוח אדם טכנולוגי מוביל לעליית שכר לא ריאלית בכלל המקצועות הטכנולוגיים – כולל כוח האדם שכבר בחברה, ובכירים – מה שמגדיל את הוצאות השכר של החברות". מה גורם לכך? "כאשר חברות בוחרות שלא לגייס ג'וניורים, הן תלויות בעובדים מנוסים ויקרים יותר, והפער בין הביקוש להיצע מחריף", היא מסבירה.

תעשיית ההייטק עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים עם מחסור חמור באנשי מקצוע בכירים

בן אברהם גם מסכימה שזה לא תמיד זה ישתלם: "העלות של גיוס חיצוני של עובדים שהם סניורים גבוהה משמעותית מהכשרת עובדים פנימיים ובעלויות נוספות של גיוס והכשרה".

לדאוג לריבונות הטכנולוגית של ישראל

עו"ד הדס תמם בן אברהם. צילום: הקריה האקדמית אונו

כשמסתכלים על ההשלכות ארוכות הטווח, התמונה מדאיגה. לפי בן אברהם, אם המגמה תמשיך יהיה לה מחיר כבד. "חברות שאינן מטפחות שכבת כניסה סובלות מאובדן ידע קריטי עם פרישת עובדים בכירים", היא אומרת ומוסיפה שיש גם השלכות ברמה הלאומית: "היעדר השקעה בטאלנט מקומי מוביל לתלות בטכנולוגיות וכוח אדם חיצוניים, לעיתים מחוץ לגבולות המדינה, מה שמחליש את הריבונות הטכנולוגית של ישראל".

לסר מסכים: "כאשר פחות ג'וניורים נכנסים לשוק ופחות חברות מוכנות להשקיע בהכשרתם, ברור שמספר הסניורים יירד לאורך זמן. סניורים לא נוצרים ביום אחד – הם תוצר של שנים של ניסיון והתפתחות מקצועית. מי שלא שותל היום, לא יוכל לקצור מחר. זו טעות אסטרטגית לחשוב ש-AI יחסוך את הצורך בהון אנושי איכותי", הוא מוסיף, "להיפך – ככל שהמערכות הופכות מורכבות, נדרשים יותר אנשי מקצוע מנוסים שידעו לתכנן, לבקר ולהוביל. תעשיית ההייטק עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים עם מחסור חמור באנשי מקצוע בכירים".

כשהמכונה קורסת, בני האנוש שם

הקלישאה אומרת שכל אתגר מביא איתו גם הזדמנות, ונראה שבכל הקשור ל-AI זה נכון מתמיד. בן אברהם מציינת שלמרות המגמה, יש תפקידים חדשים בעולם הטק, "מאמני AI בתחום האבטחה, חוקרי הטיות, מהנדסי אמון ובודקי קוד חכם. אלו הם תפקידים המשלבים הבנה טכנולוגית עם חשיבה ביקורתית".

"בינה מלאכותית יעילה בביצוע משימות, אך בעת כשל, נדרשת התערבות אנושית", היא מוסיפה, "אנשי IT העתידיים צריכים לשלוט בתהליכים, להבין חריגות ולהוביל פתרונות בזמן אמת. אלו כישורים שיש לפתח כבר בשלב ההכשרה האקדמית".

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

להכשיר את הדור החדש

התעשייה לא עיוורת להשלכות האלה, לפי גיא רפאל יונה, מנהל מרכז היזמות והחדשנות של הקריה האקדמית אונו, "היא פשוט עסוקה מדי בטווח הקצר". לדבריו, "העתיד שייך למי שפועל, לא רק לומד. ומי שלא משקיע בדור הבא – פשוט מהמר על העתיד של עצמו".

גיא רפאל יונה. צילום: ערן ירדני

המומחים מסכימים שהפתרון הוא התאמת ההכשרה למציאות החדשה. לסר מתאר את המפתח הג'וניור העתידי: "אם רוצים שיהיו סניורים בעתיד, צריך להפסיק להכשיר ג'וניורים היום כאילו ה-AI לא קיים. במקום ללמד אותם לכתוב קוד מאפס, צריך ללמד אותם לנהל תהליך פיתוח עם AI, לבקר תוצרים, להבין את הצרכים העסקיים ולהשתלב בצוותים אמיתיים. הג'וניורים לא מיותרים – הם פשוט צריכים סט כישורים אחר".

לסר מוסיף: "אנשי IT בעתיד יפסיקו להיות 'מפעילי קוד', ויהפכו ל'מנהלי תהליכים עם בינה'. הם לא רק יכתבו פחות קוד, אלא יתעסקו יותר בהבנת הצרכים, התאמת הפתרונות, ניהול האינטגרציות, והבקרה על תוצרים של מערכות AI".

לשנות את התפיסה – לשנות את העתיד

אז האם יש עתיד לג'וניורים? "בהחלט! אך העתיד הזה נראה אחרת", אומרת באופטימיות בן אברהם, "בעידן שבו מערכות מבוססות בינה מלאכותית מבצעות משימות רבות במקום בני האדם, ג'וניורים אינם יכולים להסתפק בידע טכני בסיסי", היא מסבירה.

יונה מוסיף כי "קשה לדעת איך ייראה הג'וניור של הדור הבא, אבל ברור לגמרי שהוא לא יכול להסתפק בתואר או תעודה. השוק של היום מצפה ממך להבין טכנולוגיה, לדעת לשלב בין כלים, ולפתור בעיות תוך כדי תנועה".