עובדי ה-IT נשחקים, והמפסיד הגדול הוא הארגון

תמונה: dreamstime

בזמן שכולם מדברים על חדשנות טכנולוגית, אחד האתגרים הבולטים ביותר בארגונים נשאר מחוץ לרדאר: שחיקת עובדים בתחום ה-IT. מדובר בתופעה שהפכה להיות “המגפה השקטה” של עולם העבודה המודרני, כזו שמכרסמת בפרודוקטיביות, מחלישה את תחושת השייכות ועלולה להביא לגלי עזיבה.

מה זה שחיקה ארגונית ב-IT ולמה היא כל כך מדאיגה?

שחיקה היא לא עייפות רגעית, אלא מצב מתמשך של תשישות פיזית ונפשית, ניתוק רגשי וחוסר מוטיבציה כרוני. לפי מחקר עדכני, יותר ממחצית דיווחו שעומס העבודה עלה בחצי השנה האחרונה. הגורמים המרכזיים לשחיקה: עומס עבודה (32%), שעות ארוכות (31%) ולוחות זמנים צפופים (21%). איך זה משפיע? עובדים מדווחים על כאבי ראש (42%), עייפות (38%), בעיות שינה (35%), חרדה ודיכאון (32%) ומתח שרירים (31%).

השחיקה חמורה במיוחד אצל מהנדסים ואנשי סייבר, שני תפקידים קריטיים לכל ארגון, והתוצאה היא שמעל 33% מאנשי סייבר בארה”ב ובבריטניה שוקלים לעזוב את עבודתם תוך חצי שנה. השחיקה מובילה לסיכון ממשי לארגון כולו, 63% מהעובדים דיווחו על עייפות שמקהה את תחושת הדחיפות לגבי אירועים ביטחוניים.

למה זה קורה? לפי HBR, ארגונים נוטים להאדיר את מי שעובד שעות נוספות ולהתייחס למנוחה כהפרעה. תגמול סמוי (ואפילו מובהק) על עבודה מסביב לשעון יוצר נורמה של עבודה יתרה, וכך נוצרת תרבות שלא משאירה מקום לאיזון, התחדשות או יצירתיות.

מתי השחיקה הופכת למסוכנת?

– כשהיא לא מזוהה בזמן. שחיקה מצטברת וכשהיא מתפרצת, זה כבר מאוחר מדי.
– כשהעובדים מתחילים להתנתק רגשית. חוסר מעורבות, אדישות למשימות, ירידה באיכות העבודה.
– כשעזיבה הופכת לשיחה שגרתית. אחד מכל שלושה שוקל לעזוב בגלל עומס.
– כשהנהלה בטוחה שהכול בסדר. 84% מהמנכ"לים טוענים שהם שמים רווחת עובדים בראש ובפועל רק 60% מהעובדים מרגישים כך.

תמונה: dreamstime

בינה מלאכותית יכולה לעזור פה?

AI אמורה להקל, נכון? בפועל, בטווח הקצר, היא מוסיפה לחץ – הציפיות ללמוד מהר, לשלוט בכלים מתקדמים ולשמור על פרודוקטיביות שיא יוצרות תחושת הצפה ודחיפות תמידית. איך זה נראה בשטח? רק 17% מהעובדים מרגישים בנוח עם הכלים, בעוד ההנהלות משוכנעות שכולם כבר מומחים.

אך למרות החשש, עובדים כן מזהים פוטנציאל בבינה מלאכותית: 92% מעובדי IT רואים ב-AI כלי מועיל לעבודה, 94% מוכנים להאציל עליו משימות פשוטות ו-73% מוכנים גם משימות מורכבות יותר, מה שיכול לחסוך כשעתיים ביום. אם AI אכן תפנה זמן, עובדים יקדישו אותו לשיפור תשתיות (55%), טיפול בפניות מורכבות (46%) ושיפור האבטחה בארגון (42%).

מה ארגונים יכולים לעשות?

כדי להתמודד עם שחיקה באמת, נדרש קודם כל לזהות אותה כתופעה מערכתית – לא כבעיה אישית של עובדים "שלא עומדים בקצב", אלא כסימן לכך שמשהו עמוק לא עובד. ארגונים צריכים לעודד שיח פתוח על עומסים, שיח כזה שבו מנהלים שואלים ומקשיבים באמת. בנוסף, הפחתת עומס לא יכולה להתבטא רק בהורדת משימות, אלא בתכנון חכם יותר: שימוש ב-AI כתשתית תומכת שמאפשרת נשימה, למידה והפוגה, ולא עוד כלי שצריך ללמוד ולהתמקצע בו מהר. איזון בין עבודה לחיים צריך להיות הרבה יותר מהצהרה ריקה: שעות עבודה גמישות, חופשות אמיתיות והתמקדות בתוצאות, לא בכמות שעות; ולצד כל אלה, השקעה אמיתית ברווחה ומנטורינג: עובדים שמתפתחים, שורדים. עובדים שמקבלים ליווי, מרגישים שייכות.

אנרגיה של עובדים היא המשאב הקריטי ביותר. כל השקעה במניעת שחיקה היא גם חיזוק לעמידות הארגון

מאיפה מתחילים?

שינוי בתרבות הארגונית עצמה. ארגונים צריכים להפסיק למדוד מחויבות לפי שעות עבודה ולהתחיל למדוד אותה לפי ערך, והדוגמה האישית חייבת להגיע קודם כל מההנהלה – לצאת בזמן, לקחת חופשות, לא לשלוח למיילים ב-22:00. מנוחה צריכה להפוך לחלק מהשגרה, היא לא בונוס – אלא צורך בסיסי. ובתקופות של עומסים? חשוב לתכנן אותם בצורה חכמה, ולא לצפות מעובדים ללמוד AI בזמן העבודה בלי הכשרה ותמיכה.

ארגונים שמשקיעים ברווחת עובדים נהנים גם כלכלית. לפי דוח של מיקרוסופט משנת 2022, ארגונים שהשקיעו במעורבות עובדים בתקופות קשות הציגו ביצועים כפולים. ובמספרים – כל נקודת שיפור במעורבות העובדים קושרה לתוספת של 46,511 דולר בשווי שוק לעובד.

במציאות טכנולוגית משתנה, אנרגיה של עובדים היא המשאב הקריטי ביותר. כל השקעה במניעת שחיקה היא גם חיזוק לעמידות הארגון. אם לא נטפל בזה היום, נמצא את עצמנו מחר בלי האנשים שיכולים להחזיק את המערכות בחיים. אם אתם מזהים סימנים אצלכם, עצרו, תקשיבו, ותפעלו.

הדס פרנק היא מייסדת NextGenAI, יועצת אסטרטגית, מרצה ומדריכה בתחום הבינה המלאכותית בארץ ובחו"ל; מנהלת את קהילת AI Meetup Mindstone בניו יורק ועובדת כמדריכת AI דרך חברת Mindstone עבור חברות באירופה ובארה"ב