בישראל דנים על ועדה בנושא AI, בעולם כבר מנהלים מדיניות

תמונה: dreamstime

לאחרונה דווח בתקשורת העולמית כי שתי מדינות נוספות התקדמו משמעותית בחקיקת בינה מלאכותית – יפן ואל סלבדור. שתיהן הציגו גישות חדשות לרגולציה על בינה מלאכותית, שהפעם לא מאמצות את המודל האירופי – לא באסטרטגיה הכללית, לא בניהול הסיכונים ולא בפרטים הקטנים.

בזמן שהרגולציה האירופית חונקת, ומולה ארה"ב של טראמפ נמנעת מרגולציה על בינה מלאכותית, מציגות שתי מדינות גישות מרעננות בהתמודדות.

ממשלת יפן אישרה את "חוק קידום המחקר, הפיתוח והיישום של טכנולוגיות הקשורות לבינה מלאכותית", שעבר לדיון והצבעה בפרלמנט. זה החוק הראשון ביפן המוקדש ספציפית לבינה מלאכותית, והוא נוקט גישה רכה ומתמקד בעיקר בקידום של מו"פ והשקעות, יותר מאשר בקביעת רגולציה מגבילה.

בניגוד ל-AI Act האירופי, יפן לא קובעת חלוקה לרמות סיכון, אלא מציעה משטר של שיתוף פעולה מחייב, לפיו חברות חייבות לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה, ובעיקר לחשוף בפניה את אמצעי הבטיחות שלהן. האכיפה מבוססת על סמכות הממשלה והחברות שלא יצייתו להוראות יפורסמו לציבור. מעניין להיווכח כי שיימינג כזה אפקטיבי מאוד בתרבות העסקית היפנית, אך לא בטוח שהמצב דומה בתרבות המסחרית המערבית.

המרוץ לבינה

באל סלבדור הממשלה העבירה את "חוק קידום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות". ממה שפורסם עד כה עולה, שהוא שילוב בין המודל האירופי למודלים אחרים. מצד אחד, החוק כולל אלמנטים מה-AI Act האירופאי, כמו חובת ביצוע הערכות סיכון למערכות בעלות סיכון גבוה וחובות שקיפות; מצד שני החוק מספק הגנות לחברות: מאפשר ודאות ומכוון התנהלות באופן רך יותר. המנגנון שנקבע מאפשר למדינה לקבל מידע בסיסי על העוסקים בתחום, אולם מבלי לחסום אותם.

ומדוע זה חשוב לנו? בתחום טכנולוגי חדש כמו הבינה המלאכותית, רגולציה המכונית "רגולציה מאפשרת" מזמינה יוזמות בתחומה, בזכות הוודאות הרגולטורית המוצעת להתוויית גבולות הגזרה של המותר והאסור. בהתאמה, היא מהווה אבן שואבת להשקעות זרות בסטארטאפים בתחום. ישראל זקוקה לכך שהסטארטאפים הישראלים בתחום ה-AI יתאגדו בתוכה וישלמו לה מיסים; יפעלו בתוכה ויעסיקו ויכשירו עובדים בתחומה; יפתחו IP בתחומה; וימשכו השקעות הון זר שיוחלף לשקלים לשם תשלומים ולמען יציבות וחוזק המטבע שלנו.

רגולציה ומדיניות בתחום הבינה המלאכותית מעסיקות מדינות בכל העולם, אפשר אפילו להגיד שמתקיים מרוץ שנועד לסייע לתעשיות מקומיות במתן כלים, משאבים ורגולציה מאפשרת; אפילו מדינות פחות מתקדמות מישראל בתחומי הטכנולוגיה, כמו ערב הסעודית, כבר פרסמו מדיניות משלהן. ובישראל? דנים בוועדה שתקום לייעץ לראש הממשלה ולממשלה, וגם היא תתחיל היום לבחון את הנושא ולגבש המלצות, זה כבר מאוחר.

המצב הזה מזכיר את ההתחלה בתחומי הפינטק והקריפטו – ישראל זוחלת, מהססת וצופה מהצד כיצד מדינות וארגונים שועטים קדימה. נכון, יש סיכוי לטעויות בחלק מהרגולציות ודברים עוד ישתנו עד שהמנגנונים יעבדו בצורה חלקה, אך הן כבר יצאו לדרך בבחינת "אם לא טועים לא עושים". אותן מדינות וארגונים משקפים לתעשייה כי יש ממשלה שמבינה את החשיבות ומעניקה להם את הכלים לפרוץ קדימה.

יגואר א. גל הוא מנכ"ל JAGuar Reg&Comp, המתמחה בתקינה ורגולציית Crypto, AI