40% מהישראלים חוששים שהבינה המלאכותית תפגע בשוק העבודה
סקר חדש שבחן את רגשות הציבור הישראלי מול ה-AI גילה כי למרות שכמעט מחצית מהנשאלים מפחדים מהשינוי, רובם דוגלים בגישת "לי זה לא יקרה"
תמונה: dreamstime
הבינה המלאכותית כבר מזמן אינה חזון עתידי – היא כאן ומשפיעה על חיי היומיום במגוון תחומים. אך הציבור הישראלי מגיב לכך? סקר מקיף שערך מכון RISE Israel זו השנה השנייה ברציפות מצייר תמונת מצב עדכנית ומורכבת על השתלבות הבינה המלאכותית בחיינו. התמונה המרכזית: רוב הציבור משתמש ב-AI, אך לא באמת מבין את הכלים לעומק.
הציבור מזהה את הסכנה, אך מאמין בעצמו
הנתון הבולט ביותר שעולה מהסקר נוגע לשוק העבודה: יותר מ-40% מהנשאלים סבורים שהבינה המלאכותית תשפיע לרעה על שוק העבודה בכללותו. עם זאת, כאשר נשאלו על מצבם האישי, 56% מהם אינם מצפים לשינויים בעבודתם ו-75% כלל אינם חוששים שיוחלפו על ידי טכנולוגיות AI.
הממצאים מצביעים על דינמיקה של "אופטימיות עצמית מול פסימיות מערכתית". כלומר, הציבור מודע לכך שהשוק משתנה, אך סבור כי יוכל להסתגל. לעומת זאת, צעירים ובעלי הכנסה נמוכה מביעים יותר חששות, מה שמעיד כי דווקא אוכלוסיות פגיעות יותר מזהות את הסיכון המוגבר הטמון במהפכת האוטומציה.
היכרות מוגבלת, פערים משמעותיים
למרות הנוכחות ההולכת וגוברת של AI בשיח הציבורי, הציבור בישראל מתקשה להדביק את קצב ההתפתחות. כ-31% מהנשאלים הגדירו את עצמם כבעלי היכרות רבה או רבה מאוד עם התחום, ושיעור דומה העיד על היכרות מועטה או היעדרה. 38% נוספים סיפרו על היכרות בינונית.
הנתונים מגלים קיטוב ברור: שליש מהציבור כבר מתחבר לעולם הבינה המלאכותית ברמה גבוהה יחסית, בעוד שחלק כמעט זהה נותר מנותק. הפער הזה מלמד שהחדירה של AI לחיי היומיום מתקדמת, אך ההבנה העמוקה של הכלים והטכנולוגיות עדיין רחוקה מלהיות נחלת הכלל. העובדה שרוב הציבור ממוקם ברמת היכרות בינונית עשויה להעיד על חוויית שימוש שטחית, למשל משתמשים בצ'אטבוטים אך לא מעמיקים ומבינים את המנגנונים שמאחוריהם.
גם בבחינת מגזרים שונים ניכר פער משמעותי: 55% מהנשאלים היהודים דיווחו על הבנה טובה של AI, לעומת 27% בלבד מקרב האוכלוסייה הערבית; בעלי תואר אקדמי הפגינו רמת היכרות גבוהה יותר בהשוואה לבעלי השכלה תיכונית או חסרי תעודת בגרות. הנתונים הללו מצביעים על פער דיגיטלי בחברה הישראלית: הציבור היהודי והאקדמי נהנה מנגישות גבוהה יותר לחדשנות ולהבנה טכנולוגית, בעוד שחלקים אחרים באוכלוסייה, ובעיקר הציבור הערבי ובעלי השכלה נמוכה, נותרים מאחור. אם לא יושקעו מאמצים יזומים לצמצום פערי הידע והנגישות, קיים סיכון שהבינה המלאכותית תהפוך ממנוע צמיחה למקור להעמקת אי-השוויון החברתי.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
תחושת לחץ מתונה, אבל זהירות קיימת
מעבר לרמת ההיכרות, הסקר בדק גם עד כמה הבינה המלאכותית מעוררת תחושת לחץ בקרב הציבור. הממצאים ברורים: רוב הנשאלים אינם רואים ב-AI איום מיידי. רק 15% דיווחו על רמת לחץ גבוהה, עם ממוצע של 2.32 מתוך 5 בקרב גברים ו-2.60 בקרב נשים. הפער הקטן אך העקבי בין המינים מרמז על תחושת ביטחון טכנולוגי גבוהה יותר בקרב גברים, לעומת זהירות רבה יותר מצד נשים. גם ביכולת הזיהוי של מוצרים מבוססי AI נמצא פער מגדרי: 34% מהגברים העידו כי הם מסוגלים לזהות מוצרים כאלה, לעומת 22% מהנשים. ממצא זה מחזק את הקשר שבין תחושת שליטה טכנולוגית לבין ביטחון אישי בעידן משתנה.
ציפייה לשינוי מתון אך משמעותי בשנים הקרובות
אז אמנם רוב הציבור (63%) לא חש בשינוי מיידי בעקבות הכניסה של הבינה המלאכותית לחיינו, אך 73% מאמינים כי ההשפעה המשמעותית תגיע בתוך חמש שנים. הפער בין החוויה הנוכחית לבין תחושת העתיד מצביע על תודעה מתפתחת: הציבור מזהה כי השפעת AI נמצאת במגמת גידול, גם אם טרם התבטאה באופן מוחשי בחיי היומיום.
עולה גם השאלה אילו תחומים יושפעו על ידי ה-AI לדעת הציבור הישראלי, וגם פה עולה תמונה מורכבת: בתחום התחבורה והשירותים העירוניים נרשמה אופטימיות זהירה להשפעה של הבינה, ייתכן בשל הניסיון החיובי עם טכנולוגיות קיימות כגון אפליקציות ניווט ושירותים חכמים. לעומת זאת, בתחומי החינוך והמשפט קיימת סקפטיות מובהקת, שמעידה על חשש מהחלפת שיקול דעת אנושי במערכות הדורשות ערכים מוסריים ואחריות חברתית.
בתחום הבריאות כמחצית מהנשאלים סבורים כי לא תחול השפעה על מצבם האישי, אך רבים מזהים פוטנציאל לשיפור. לעומת זאת, בתחום החינוך, 26% מאמינים כי השימוש ב-AI יחמיר את המצב – נתון המשקף ירידה באופטימיות בהשוואה לסקר הקודם. בתחום המשפט, רוב הנשאלים (57%) חשים חוסר נוחות מהסתמכות על מערכות AI בקבלת החלטות, אך מעל רבע מהנשאלים סבורים כי שיפוט כזה יהיה אובייקטיבי יותר.
האתגר החברתי
הסקר משרטט תמונה מורכבת של יחסי הציבור הישראלי עם הבינה המלאכותית: פתיחות זהירה מצד אחד, וחששות מהותיים מצד שני, בעיקר בתחומים הרגישים של חינוך, תעסוקה ומשפט. הפערים הבולטים בין מגזרים, גילאים ורמות השכלה ממחישים כי ההתמודדות עם מהפכת AI איננה רק טכנולוגית, אלא בראש ובראשונה חברתית. כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תשמש מנוף להעצמה ולא מקור להעמקת פערים, יש להפעיל מדיניות יזומה: לחזק אוריינות דיגיטלית, להרחיב נגישות לטכנולוגיות חדשות, ולבנות אמון ציבורי שיאפשר לכל חלקי החברה לקחת חלק פעיל במהפכה.
*סקר RISE Israel נערך זו השנה השנייה ברציפות, השנה התקיים הסקר בחודש מרץ 2025 ולקחו בו חלק 503 נשאלים.
