החזית החות'ית: כך AI משנה את שרשרת האספקה
תחזיות ביקושים מדויקות, פתרונות לוגיסטיים מתקדמים וזיהוי צווארי בקבוק פותחים עידן חדש בהתמודדות עם האתגרים של המציאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל. כך הטכנולוגיות המתקדמות מעצבות מחדש את העתיד

מקור: dreamstime
מאת: אמנון רסנר
בשנה האחרונה מתמודדת ישראל עם שיבושים משמעותיים בשרשרת האספקה שלה עקב המשבר הביטחוני עם החות'ים, שלמעשה חסמו את המעבר לתעלת סואץ ונמל אילת עבור סחורות ישראליות. מצב זה אילץ את ישראל ושאר מדינות העולם להסתגל ולמצוא פתרונות חדשים, שחלקם ככל הנראה יימשכו גם לאחר סיום המלחמה.
כ-90% מהסחר הבינלאומי מתנהל דרך הים, ובתעלת סואץ עוברים כ-12% מהסחר העולמי. מדובר במעבר ימי מכריע עבור הכלכלה העולמית ובעל חשיבות מהותית לישראל: מתוך הסחר הימי של ישראל ב-2022, הכולל בין היתר חומרי גלם ומוצרי צריכה וטכנולוגיה, כ-32% מהייבוא היה דרך מיצרי באב אל מנדב וכ-18% מהייצוא עבר בנתיב זה.
המתחים הגיאופוליטיים אילצו את הספקים באזור לגוון את האסטרטגיות הלוגיסטיות ולמצוא דרכים חלופיות למעבר תעלת סואץ. מאז סגירת התעלה, אוניות נאלצות לשוט במסלולים ארוכים יותר, לרוב נדרשות להקיף את אפריקה ומוסיפות שבועות ללוחות הזמנים של המשלוחים. עיכוב זה משפיע על עסקים רבים בישראל – מיצרנים הממתינים לחומרי גלם ועד לקמעונאים הזקוקים לחידוש מלאי המדפים.
הצורך במסלולים ארוכים יותר ואמצעי אבטחה מוגברים העלו את עלויות ההובלה; צריכת דלק רב יותר והצורך בפרמיות ביטוח נוספות הביאו לעלייה בעלויות שרשרת האספקה והתוצאה היא העלאת מחירים לצרכני הקצה הישראלים. זוהי עלייה בלתי נמנעת, שכן יש עלייה משמעותית בהוצאות השילוח שמשפיעה בהכרח על מחירי הסחורות. אך בנוסף, חוסר הוודאות והגדלת ה-Lead Time משפיעים על מלאי הביטחון שהחברות נאלצות להחזיק, וגם לכך יש משמעות כספית.
לכן ישראל חיזקה את שותפויות הסחר עם מדינות שאינן מושפעות מהמשבר, בעיקר באירופה וארה"ב, ויש התמקדות מחודשת בייצור מקומי ובהסתמכות עצמית על ספקים אלטרנטיביים מאירופה ומערבה ממנה. השינויים והפתרונות בשרשרת האספקה שלנו נאלצו להתפתח במהירות, ומדובר במהפך שיגדיר את האסטרטגיות הלוגיסטיות שלנו שנים קדימה.
כדי לתת מענה לאתגרים אלו ארגונים רבים בישראל החלו ליישם פתרונות חדשים. לא מעט החלו להסתמך על הובלה אווירית, למרות היותה יקרה יותר, כיוון שהיא מציעה אלטרנטיבה מהירה יותר לסחורות בעלות ערך גבוה, משקל נמוך ורגישות לזמן. אך כל זה היה נכון עד לזמן שבו חווינו סוג של מצור אווירי – הקטנה דרסטית של היקף הטיסות לישראל – אז ההובלה האווירית התייקרה מאוד, וזהו מצב שיכול לחזור על עצמו גם בעתיד.

מקור: dreamstime
התאמות טכנולוגיות במציאות חדשה
במציאות החדשה ארגונים נדרשים לבצע התאמות טכנולוגיות מיידיות, כגון שילוב מערכות לניהול אוטומטי של תהליכי שרשרת האספקה, שימוש ברובוטיקה לאחסון וליקוט מוצרים והטמעת טכנולוגיות Blockchain לשיפור השקיפות והאבטחה. בנוסף, פיתוח פלטפורמות לשיתוף מידע בין ספקים בזמן אמת הפך לקריטי כדי לצמצם את הפגיעות לשיבושים בלתי צפויים.
השפעת המגמות הטכנולוגיות המתקדמות ניכרת גם ברמת המאקרו. בשל הלחץ המוגבר לשפר את היעילות התפעולית, חברות רבות מאמצות טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה. לדוגמה, מערכות AI מתקדמות מאפשרות לחזות את הביקושים בצורה מדויקת יותר, לזהות צווארי בקבוק פוטנציאליים ולבצע התאמות בזמן אמת. לצד זאת, ישנה עלייה משמעותית באימוץ של טכנולוגיות IoT (האינטרנט של הדברים), שמאפשרות ניטור מתקדם של משלוחים ומעקב אחר תנאי הסביבה (כגון טמפרטורה ולחות) בזמן אמת.
מגמה נוספת שמתחזקת היא המעבר למחשוב ענן, שמאפשר גמישות ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים בשוק. פלטפורמות ענן מודרניות משמשות לניהול אינטגרטיבי של שרשרת האספקה, דבר שמקל על תיאום בין מחזיקי העניין השונים ומשפר את השקיפות לאורך כל השרשרת. במבט לעתיד, המשבר הנוכחי רק יאיץ את האימוץ של טכנולוגיות אלו, ומדינות רבות ברחבי העולם מזהות את הערך הכלכלי האדיר שגלום בהן.
מבט לעתיד
כיום אנחנו בהפסקת אש בשתי חזיתות והכניסה של טראמפ לבית הלבן מביאה איתה רוח חדשה. ייתכן שאלה יקטינו את הכדאיות של החות'ים להמשיך לפעול בציר ההתנגדות, אך עדיין חשוב להיערך לאפשרות אחרת – החות'ים ימשיכו להיות גורם משפיע בציר ההתנגדות על ידי הטמעת טכנולוגיות מתקדמות שיוכלו להתמודד עם סגירת התעלה ושיבוש המסחר מצידם גם בהמשך.
שילוב טכנולוגיות מתקדמות במערכות הלוגיסטיקה הישראלית ימשיך להיות גורם משפיע על ייעול שרשרות האספקה. שימוש במערכות מבוססות ענן לתכנון מסלולי הפצה ולמעקב בזמן אמת אינו רק פתרון למשבר הנוכחי, אלא גם אסטרטגיה לטווח הארוך שמטרתה להפוך את שרשרת האספקה המקומית לגמישה, יעילה ומותאמת לצרכים העתידיים ולמשברים העתידיים הנכונים לנו.
הכותב הוא מנכ"ל רסנר, מקבוצת Aman