אחרי מאסק: גם גוגל חולמת על דאטה סנטרים בחלל

תמונה: Dreamstime

אחרי אילון מאסק, גם גוגל שואפת לפתור את בעיית המשאבים המוגבלים של כדור הארץ ולנצל את החלל החיצון כדי להפעיל דאטה סנטרים רבי עוצמה. השבוע הכריזה החברה על פרויקט בשם Project Suncatcher, שלא באמת משאיר מקום לדמיון: לנצל אנרגיה סולארית מקרני השמש כדי להפעיל דאטה סנטרים חלליים, לאחר שתשגר את שבבי ה-AI שלה על גבי לוויינים.

Project Suncatcher, אם וכאשר יצא לפועל, אמור לרתום את מקור האנרגיה המרכזי של גלקסיית שביל החלב, השמש, ולאפשר לחברה להמשיך ולרדוף אחרי שאיפותיה בתחום הבינה המלאכותית בלי התלות במשאבי כדור הארץ – מהגדלת פליטות מתחנות כוח ועד חשבונות חשמל מנופחים הנובעים מזינוק בביקוש לחשמל. בבלוג החברה שפורסם לצד ההכרזה, כתב טרוויס בילס, דירקטור בכיר ב-Google לתחום Paradigms of Intelligence כי "בעתיד ייתכן שהחלל יהיה המקום הטוב ביותר להרחיב את יכולות החישוב של הבינה המלאכותית".

הדרך לחלל רצופה בכוונות טובות

אבל בניגוד לאילון מאסק שטען שאפשר פשוט להגדיל את לווייני Starlink V3 עם קישורי לייזר מהירים, בגוגל לוקחים כיוון אחר: הם פרסמו פירוט מסודר במאמר preprint שמתעמק בתצורה, בקצבי תקשורת בין לוויינים ובדיקות עמידות לקרינה. שתי הגישות מכוונות לאותו כיוון (חישוב בקצה החלל), אבל גוגל מתבססת כרגע עם יותר תיעוד מחקרי ומציינת שיש לה עוד כמה משוכות לעבור בדרך לשם. ראשית, היא תצטרך לשלוח לחלל את יחידות העיבוד הייעודיות שלה (TPU's), שיקיפו את כדור הארץ על גבי לוויינים מצוידים בפאנלים סולאריים שיכולים לייצר חשמל באופן שוטף ולפי החברה, להיות יעילים כפי שמונה מפאנלים דומים על פני כדור הארץ.

כדי לגרום לזה לקרות, גוגל תצטרך להבטיח שהלוויינים יוכלו לתקשר היטב זה עם זה, "כדי להתחרות במרכזי נתונים על הקרקע, נדרשת קישוריות בין לווינים שתומכין בעשרות טרה ביט לשנייה", כתבו בחברה במאמר שמפרט את ההתקדמות עד כה במיזם. לטענתה, תמרון קונסטלציות של לוויינים למבנים צפופים יכול לעזור להשיג זאת – אולי כשהלוויינים טסים במרחק "קילומטרים ספורים או פחות" זה מזה. זה קרוב הרבה יותר ממה שמקובל כיום, וחשוב לציין כי כבר היום פסולת חלל מפגיעות בין לוויינים מהווה סיכון הולך וגדל.

בנוסף, על גוגל לוודא שה-TPUs שלה יעמדו ברמות קרינה גבוהות יותר בחלל, כשלטענתה שבבי Trillium עברו בדיקות קרינה והם מחזיקים בערך חמש שנים בחלל בלי תקלות קבועות. וצריך גם לדבר על המחיר שיעלה לשגר לחלל את כל אותם TPU's. בחברה התחילו לעסוק בכך וציינו כי לפי ניתוח עלות שביצעו, עד אמצע העשור הבא שיגור והפעלה של מרכז נתונים בחלל עשויים להיות "דומים פחות או יותר" לעלות האנרגיה של מרכז נתונים מקביל על פני האדמה, במונחי עלות לקילוואט לשנה. גוגל אומרת שהיא מתכננת משימה משותפת עם חברת Planet לשיגור שני לווייני אב טיפוס ב-2027, כדי לבדוק את החומרה במסלול.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

וכמובן שיש את הקשיים מבחוץ: גם אם הדאטה סנטרים בחלל יעבדו, יש מגבלות. צריך להחזיר את הנתונים לכדור הארץ וזה דורש קווי תקשורת ענקיים, וזה גם מוסיף זמן השהיה (Latency). לא כל משימות ה-AI מתאימות לזה – אימון ואצווה אולי כן, אבל חישובים שדורשים תגובה מיידית פחות. צריך גם לפנות חום בחלל בלי אוויר שמקרר, וזה אתגר הנדסי. ומעבר לזה יש רגולציה על תדרים ותחנות קרקע, וגם שאלה של פסולת חלל.

בשלב זה גוגל עדיין נמצאת בשלב המחקרי, אבל אם הניסויים יצליחו, דאטה סנטרים בחלל יכולים לעבור משאיפה תיאורטית לתשתית משלימה למרכזי הנתונים על הקרקע ומכאן, השמיים הם הגבול.