המהלך השקט של גוגל התגלגל לתביעה מתוקשרת

תמונה: Dreamstime

ב-11 בנובמבר הוגשה תביעה ייצוגית כנגד גוגל בעקבות מהלך שקט שביצעה בחשבונות המשתמשים: שינוי מנגנון ההסכמה מ-opt in, שמחייב אישור אקטיבי לגישה לתוכן אישי, ל-opt out – הסכמה פאסיבית. לר ברור איך ב-2025 דבר כזה עוד קיים, אבל זו כבר שיחה אחרת.

התביעה, שהוגשה בקליפורניה בשם Thele נגד Google, טוענת שגוגל הפעילה את Gemini כברירת מחדל בחשבונות Gmail, Chat ו-Meet בלי לקבל אישור מפורש מהמשתמשים. התובעים טוענים שהמהלך מפר את חוק הפרטיות של קליפורניה, שמגן על תקשורת פרטית מפני איסוף ועיבוד ללא הסכמה ברורה. הם מבקשים פיצוי כספי (הסכום לא פורסם, אך מדובר בתביעה שעשויה להגיע למיליונים) ולצדו צו שיחייב את גוגל לבטל את ההפעלה האוטומטית של Gemini ולהחזיר את השליטה לידי המשתמשים. בשלב זה, מדובר בתביעה מוצעת בלבד, וטרם הוחלט אם תאושר כייצוגית, אבל בארצות הברית תביעות מהסוג הזה הן בדרך כלל יריית הפתיחה ואם התביעה תתקדם, גוגל תיאלץ להסביר כיצד כלי חכם שנועד לשפר חוויית שימוש הפך למוקד חשד להפרת פרטיות.

במילים אחרות, גוגל הפעילה פיצ׳רים חכמים כולל Gemini כברירת מחדל בחשבונות Gmail, Chat ו-Meet והודיעה על זה במדיניות הפרטיות שלה, זו שאף אחד לא קורא. המשמעות? Gemini קיבל גישה להיסטוריה המלאה של מיילים, צ׳אטים, קבצים מצורפים ותמלילי שיחות וידאו של כל משתמש. למה בעצם? זה יחסית פשוט – בעיקר כדי לאמן במידע עודף (על מתחריו המצייתים), כדי לנתח את המידע שלכם ולייצר מהם "תובנות" ותוכן מותאם אישית.

איזה סוג מידע? מתברר שבינה מלאכותית מסוגלת לקרוא ולהבין תוכן של הודעות פרטיות, להפיק מהמידע (שימו לב לא data אלא information) תובנות (שימו לב לאבולוציה: נתונים, מידע, תובנה).

בכל זאת, איזה מידע גוגל כבר אוספת? אז ככה: מידע על הרגלים שלכם – למשל, שאתה איש של בוקר. מידע על מצבכם הבריאותי, למשל שאת צליאקית. מידע כלכלי כמו האקזיט המדהים שעשית, וגם הקשרים החברתיים שלכם – למשל, שאתה חבר גם של ההוא מקרית שמונה וגם של ההיא מקרית גת, אבל מעדיפים את ההיא על ההוא, ושאתם בכלל מירושלים.

ג'מיניי – מתוך סרטון תדמית של גוגל

מה הוא אפשר לעשות עם המידע הזה? לשלוט בכם באמצעות ההיכרות האישית. כשזו הפרסומות הכי מתאימה ובעיתוי המושלם, אני מוכנה לסלוח. אבל כשהוא מתרגם את המייל שקיבלתי מרשות המיסים, עם החשבונית הגדולה מהפסיכולוג והמרשם של האונקולוג, המינוי שלי למגזין גייז, ואולי גם הודעות מאוד מאוד אישיות, עם אישיות מאוד מאוד מיוחדת – מתורגמת לתשובה בג׳ימיניי – זה קצת מלחיץ.

בטח אם הוא משיג תעודת רופא בשבע שניות, במקום שבע שנים. בטח אם הוא הופך להיות החבר הכי טוב שלי. נאמן כזה. שתמיד תמיד ער (מלבד תקלת Cloudflare).

להפריע לביזנס

מה בסך הכל עשה ג׳מיני? הפך למנגנון שאומר לך: "אני מעבד מידע אישי שלך, מאזין לכל התעבורה, בכל אמצעי תקשורת שלך הקשור אלי (ויש כמה), מפיק ממנו תובנות עליך, והכי חשוב: לומד איך לשלוט בך. תמיד אפשר להפסיק, אבל עד אז אני פה. ואם תרצו להפסיק, אז דעו שאני פה, מתחבא בשקט במדיניות פרטיות שאף אחד לא קורא".

אז קליפורניה אמרה לג׳ימיני: נראה מי שולט במי, ולקחה אותו לתביעה ייצוגית שבטח תביא איתה חברים ממדינות אחרות. קיבוץ גלויות, בגירסה מלאכותית.

מה קורה אצל השאר? Open AI ו-Microsoft מצידן הקפידו על מנגנון opt in והמשמעות היא שהן יקבלו היקף קטן יותר של מידע אישי בהסכמה. אבל לא בטוח שזה עובד לטובתן. יש לי חבר חכם שאומר שהגנה על הפרטיות מפריעה לביזנס, וכאן מאוד ברור הפער הגדול מול גוגל בכמות נושאי המידע וסוג ואופי המידע הנאסף בכל חברה, רק שערו לעצמכם את גודל הפער ביכולות הדיוק של כלי הבינה המלאכותית.

אנחנו חיים בתקופה שבה מידע אישי שווה יותר מנפט, ובוודאי יותר מזהב. אבל האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שמכונות יכירו אותנו טוב יותר מעצמנו?

אז נפריע לביזנס. בצורה מינימלית, אבל בהסכמה. אקטיבית.

עו"ד רונית קריספין היא מומחית בהגנת מידע ופרטיות. בעברה מנהלת הסיכונים הראשית של חדרי המחשב של חברת אינטל בעולם, יועצת בכירה לסיכוני אבט"מ ב-EY ומתמחה ברשות להגנת הפרטיות. כיום הבעלים של חברת PriveIT המספקת שירותי הגנת מידע ופרטיות לחברות מובילות בישראל