הכוח של השמש בכף ידה: Google מהמרת על האנרגיה שתשנה את העולם
גוגל מנסה לקדם את עתיד האנרגיה הירוקה עם הסכם היסטורי בתחום ההיתוך הגרעיני ותרכוש 200 מגה־ואט של חשמל נקי מהכוח שמניע את השמש
תמונה: צילום מסך, יוטיוב
תארו לעצמכם מקור אנרגיה שיכול לספק חשמל נקי, בטוח וכמעט בלתי־נדלה: בלי לזהם את האוויר, בלי להשאיר פסולת רדיואקטיבית מסוכנת, ובלי להיות תלוי בשמש או ברוח. זה בדיוק מה שמבטיח היתוך גרעיני, אותה טכנולוגיה פיזיקלית שמדמה את תהליך ייצור האנרגיה בליבת השמש. במשך עשורים נחשב היתוך גרעיני לחלום מדעי רחוק, אבל כעת, בזכות פריצות דרך טכנולוגיות, יותר ויותר חברות מבינות שהיא עשויה להפוך למציאות מסחרית כבר בעשור הקרוב. עבור תאגידים כמו גוגל, שמפעילים תשתיות ענקיות עם צריכת חשמל אדירה ומובילים מהלכים גלובליים לצמצום פליטות, כניסה לתחום הזה היא לא רק צעד סביבתי, אלא גם מהלך אסטרטגי שישפיע על שוק האנרגיה כולו.
אתמול גוגל עשתה צעד ענק בתחום כאשר הכריזה על הסכם השקעה ורכישת חשמל עם חברת Commonwealth Fusion Systems (CFS), אחת מחברות ההיתוך הגרעיני הפרטיות המובילות בעולם. החברה, שנוסדה בשנת 2018 כסטארטאפ אקדמי של MIT, מובילה כיום את הניסיון להפוך את ההיתוך ממחקר מדעי למציאות מסחרית. החידוש המרכזי של CFS הוא שימוש במגנטים על-מוליכים בטמפרטורה גבוהה (HTS), המאפשרים שליטה מדויקת בפלזמה בתוך כור קומפקטי מסוג Tokamak.
במסגרת ההסכם, Google תרכוש 200 מגה-ואט של אנרגיה נקייה מפחמן מהתחנה המסחרית של CFS שתוקם במדינת וירג'יניה שבארצות הברית. בנוסף, גוגל תשקיע סכום נוסף ב-CFS במטרה "לסייע להם להמשיך לפתח את פריצות הדרך המדעיות ולהאיץ את המעבר מהמעבדה למסחר". חשוב להדגיש כי המהלך של גוגל מגיע בתקופה בה היתוך גרעיני עדיין לא נחשב לישים, בטח לא בכמות מסחרית.
כיצד פועל היתוך גרעיני?
בבסיסו, היתוך גרעיני הוא תהליך שמניע את השמש והכוכבים. הוא כולל חימום של גרעיני אטום קלים לטמפרטורות קיצוניות של מעל 100 מיליון מעלות צלזיוס. בטמפרטורות האלו הדלק הופך לפלזמה, וכשהצפיפות מספיקה הגרעינים מתמזגים תוך שחרור אנרגיה אדירה שאפשר ללכוד ולהמיר לחשמל נקי מפליטות פחמן.
כדי שהיתוך גרעיני יצליח, יש להוכיח קודם כל שאפשר להפיק יותר אנרגיה ממה שהמערכת צורכת, מצב שמכונה "אנרגיה נטו חיובית" או Q>1. אף חברה פרטית עדיין לא הגיעה לנקודת ציון זו, אבל פריצות דרך מדעיות אחרונות מקרבות את CFS אל המטרה.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
הטכנולוגיה של CFS היא טכנולוגיית "היתוך בכליאה מגנטית", אשר מתבססת על מגנטי על־מוליכים בטמפרטורה גבוהה, המסודרים בצורת סופגנייה (Tokamak), שתפקידם להכיל ולשלוט בפלזמה וליצור את התנאים הדרושים להתרחשות היתוך. מה שמיוחד בטכנולוגיה הזו הוא שפריצות הדרך בתחום המגנטים מאפשרות עיצוב טוקאמק קומפקטי וישים מבחינה מסחרית. זהו לב ליבו של מתקן ההדגמה SPARC, שנמצא כעת בשלבי הרכבה במסצ'וסטס.
בהמשך להשקעת המחקר והפיתוח הראשונית שביצעה Google ב־CFS בשנת 2021 לטובת פיתוח SPARC, ההשקעה החדשה תתמוך במאמצים לחבר לרשת את התחנה המסחרית הראשונה שלהם – ARC.
על פי גוגל, השותפות עם CFS היא רק "הצעד האחרון בשורה מתמשכת של צעדים בתחום האנרגיה הנקייה. מאז 2010 רכשנו מעל 22 ג'יגה-ואט של אנרגיה מתחדשת, מה שסייע להבשלת הטכנולוגיות הללו, ואפשר לנו לצמצם את פליטות הפחמן של מרכזי הנתונים שלנו ב־12%. ככל שהביקוש הגלובלי לאנרגיה ממשיך לגדול, לחברות כמו Google יש תפקיד משמעותי בתמיכה בטכנולוגיות שיש להן סיכוי ממשי לספק קיבולת נקייה ויציבה בעשור הקרוב".
