מתברר שיש סיבה אחת שתגרום לנו לשלם על AI
בזמן שרוב הצרכנים כבר משתמשים בכלי GenAI, עדיין רובם לא מוכנים לשלם עליה באופן קבוע. אז מה כן יגרום להם לפתוח את הכיס?
תמונה: נוצרה באמצעות AI
GenAI הפך כבר מזמן משמש אותנו ברמה היומיומית, אבל בניגוד לכלים אחרים רובנו עדיין מסתפקים בחלק החינמי, על אף הסכנות וההגבלות. עד כמה אנחנו מוכנים לפתוח את הארנק בשביל כלי חיוני והכרחי?
סקר חדש של חברת Deloitte, שנערך בארצות הברית, חשף כי אמנם אנחנו משתמשים ביותר ויותר בוטים מבוססי AI בחיים והטכנולוגיה היא בעינינו אמצעי שמשפר את החיים, אך לא תמיד ששים לשלם עליה. על פי הסקר, מידת הנכונות של הצרכנים לשלם על כלים כאלה תלויה במידה רבה בשאלה אם הם תופסים את הספקים כאחראיים וחדשניים.
קפיצה משמעותית בתוך שנה
בתור התחלה נגלה לכם כי לפני שנה רק 38% מהאמריקאים השתמשו בכלי AI והיום אנחנו כבר ב-53%. זו קפיצה רצינית שמראה שאין פה חדירה איטית, אלא אימוץ מהיר בידיים פתוחות לצרכים אישיים, מקצועיים ולימודים. 42% מהמשתמשים הקבועים אמרו ש-GenAI השפיעה עליהם באופן "חיובי מאוד", יותר ממכשירים (36%) ואפליקציות (29%), מה שמראה כמה מהר הטכנולוגיה הזו נתפסת כמייצרת ערך אמיתי ביומיום.
אבל נחזור לכסף: כיום, על פי דלויט, 40% מהמשתמשים או משקי הבית שלהם כבר משלמים על כלי GenAI. זה נתון מטורף במיוחד אם משווים אותו למחקר קודם שמצא רק 3% נכונות לשלם על מנוי פרימיום. אבל אם כמה שזה נשמע הרבה, 40% גם אומר ש-60% עדיין חיים על חינם. למה? חצי מהם טוענים שהגרסה החינמית "ממש מספיקה", חמישית טוענים שאין להם שימוש רציף ו-17% פשוט חושבים שזה יקר מדי. האמת? כנראה שספקיות עדיין לא פיצחו את ה-"Must Have" שיגרום ל-60% האלה להרגיש שהם מפסידים משהו בלי לשלם.
רוצים את הכסף שלנו? תרכשו אמון קודם
הסקר מצא כי הספקים והאמינות שלהם הם הסיבה העיקרית שתגרום לצרכנים לשלם. כדי להבין את המוטיבציה מאחורי הנכונות הזו, המחקר חילק את ספקיות הטכנולוגיה לארבע קטגוריות:
- Fast Innovators – חדשניים אך לאו דווקא אחראיים.
- Trusted Trailblazers – חדשניים ואחראיים במיוחד.
- Data Stewards – שומרים על מידע אך פחות מחדשים.
- Slow Movers – לא חדשניים ולא שומרים על מידע.
החלוקה התבססה על תשובות לשאלות שסקרו את תפיסת המשתמשים בכל הנוגע לחדשנות, אינטליגנציה, התאמה אישית ואחריות על נתונים. הסקר גם בדק את רמת ההסכמה של המשתתפים עם הצהרות כמו: "יש לי רמת אמון גבוהה מאוד שהספקים שלי יציעו פתרונות חדשניים תוך שמירה על הנתונים שלי".
וכאן מסתתר הנתון המשמעותי הבא: משתמשים ששמים את כספם אצל ה-Trusted Trailblazers (אלו שסומכים עליהם גם בחדשנות וגם באבטחה או אחריות), מוציאים 62% יותר בשנה על מכשירים ו-26% יותר בחודש על שירותים בהשוואה לאלו שקונים מ-Slow Movers. זה הבדל עצום.
המספר הזה הוא סיפור שלם בפני עצמו: זה לא רק קרב על הפיצ'ר הבא, זו מלחמה על הבסיס העסקי. הספקים צריכים להבין להבין שאמון שווה כסף (והרבה ממנו). להשקיע ב-Data Privacy, שקיפות, ואבטחה זה לא רק "Nice to Have" זה שיעור ישר ל-CISO ול-CTO: אחריות מוצרית היא יתרון תחרותי עצום.
בואו נדבר גם על אבטחה
הסקר השנתי מצא גם עלייה כללית במודעות לנושאי פרטיות ואבטחה בכל מה שקשור ל-GenAI, כאשר 82% מהמשתמשים אמרו שהם מאמינים שהטכנולוגיה עלולה להיות מנוצלת לרעה, ו-74% חודשים שהיא עלולה לשחוק את יכולת החשיבה הביקורתית – חשש שמשותף גם למשתמשים וגם לאנשים שמכירים את הטכנולוגיה אך לא משתמשים בה. עוד נחשף כי שליש מהמשתמשים נתקלו במידע שגוי או מטעה מהכלים ו-24% דיווחו על בעיות שהתגלו בנוגע לפרטיות המידע שלהם.
השורה התחתונה: ספקיות חייבות להפסיק להתמקד רק ב"וואו, תראו מה הבוט שלנו יכול לעשות" ולהתחיל להתמקד ב-"אנחנו שומרים לכם על המידע, ואנחנו בונים עתיד אחראי". זה כנראה מה שיעביר את ה-60% הנותרים לתשלום.
לדברי הצוות שהוביל את המחקר, הנתונים מעלים שאלה מהותית לספקים: "האם הם מצליחים לייצר ערך שונה ומשמעותי, כזה שיגרום למשתמשים החינמיים לעבור למנוי בתשלום?" המסקנה בדלויט היא שספקים צריכים ליישר קו עם סדרי העדיפויות של הצרכנים, כולל להפוך את האמון לחלק מהמוצר עצמו.
