הענן הפך מזירה של חדשנות למעמסה רגולטורית

כך לפי חברת Gartner שסימנה את שש המגמות בתחום הענן לשנים הקרובות

ניב גילינסקי
19.5.25

תמונה: Pixabay

בזמן שכולם עדיין מדברים על כמה חשוב "לעלות לענן", יש מי שכבר עברו לדון בשאלה המתבקשת, גם אם היא קצת פחות אופטימית: מה קורה כשהמציאות בענן פחות ורודה ממה שהבטיחו לנו? בכנס שנערך בשבוע שעבר בסידני, חברת Gartner פרסמה את שש המגמות שלטענתה צפויות לשנות את כללי המשחק בענן עד 2029: כולל אכזבות, עומסי AI מטורפים, מריבות בין ספקים, וגם איך הענן הפך מזירת חדשנות לזירת אחריות סביבתית ורגולציה בינלאומית. אז אם חשבתם שהענן הוא רק תשתית, תחשבו שוב.

1. אכזבות מהענן

המעבר לענן אולי נשמע כמו פתרון קסם, אבל ב-99% מהמקרים זה כנראה לא נכון. לפי גרטנר, עד 2028 אחד מכל ארבעה ארגונים יתנסה באכזבה ממשית מהמעבר הזה, בין אם זה בגלל יישום חפוז, ציפיות מוגזמות או עלויות שיצאו משליטה. המסר: גם כשעוברים לענן, צריך לדעת לאן בדיוק, איך, ולמה. ארגונים שידעו להניח תשתית אסטרטגית ברורה מההתחלה, פחות ירגישו שרימו אותם בהמשך.

2. עומסי AI מטורפים

אם נדמה לכם ש-AI שולט בכל כותרת אפשרית, חכו למה שצפוי בענן. לפי התחזית, עד 2029 50% ממשאבי המחשוב בענן יוקצו לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ולמידת מכונה, פי חמישה לעומת היום. ספקיות הענן הגדולות כבר נערכות לזה בעזרת שיתופי פעולה, דאטה סינתטי ותשתיות כבדות, אבל השאלה היא האם הארגון שלכם מוכן לזה. וכמו שג'ו רוגוס, דירקטור בחברה, אומר: ייתכן שתצטרכו להביא את ה-AI אל הנתונים — ולא להפך.


כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime


3. מולטי-קלאוד

המודל של עבודה עם כמה ספקיות ענן במקביל הפך לסטנדרט חדש, רק שהוא לא תמיד עובד. הבעיה? חוסר תאימות בין הסביבות. יותר ממחצית מהארגונים לא יצליחו להפיק את מה שציפו מהמעבר למולטי-קלאוד עד 2029. הפתרון לפי גרטנר הוא לחשוב מראש על אפליקציות ונתונים שפועלים בסביבות מבוזרות, ולהיערך מראש עם מודל Cross-Cloud שיאפשר שיתוף פעולה בין מערכות ולא רק "פיזור סיכונים".

4. ענן לפי תעשייה

גרטנר מזהה מגמה חדשה, לפיה יותר ארגונים מחפשים פתרונות ענן שמיועדים ספציפית לתחום שלהם, בין אם מדובר בפיננסים, בריאות או כל תעשייה אחרת. מעל חצי מהארגונים יאמצו פלטפורמות ענן ייעודיות כאלה עד 2029. הרעיון הוא לא להחליף את כל מערך ה-IT, אלא להוסיף לו שכבת מומחיות שמאפשרת לעמוד ברגולציה, לייעל תהליכים ולהישאר תחרותיים.

5. ריבונות דיגיטלית

בעידן של רגולציות פרטיות הדוקות, מתחים גיאופוליטיים ועלייה בשימוש ב-AI, הדרישה לענן "ריבוני", כזה שלא יוצא מתחום שליטה מקומי, הולכת וגוברת. לפי גרטנר, עד 2029, יותר מ־50% מהחברות הרב-לאומיות יאמצו אסטרטגיה כזו, לעומת פחות מ־10% כיום. וזה לא עניין של תדמית: מדובר בצורך ממשי להגן על נתונים, תשתיות ועומסי עבודה קריטיים מפני גישה של ממשלות זרות או רגולציה לא צפויה.

6. קיימות בענן

ולסיום, גם הענן צריך להפוך לירוק יותר. עם עומסי ה-AI שמזנקים, הדרישות האנרגטיות עולות בהתאם וספקיות הענן (וגם הלקוחות) כבר מרגישים את הלחץ מהציבור, מארגונים מהממשלות וגם מהמשקיעים. עד 2029, מעל מחצית מהארגונים יכניסו את הקיימות כשיקול ברכש ענן. השורה התחתונה: צריך לחבר בין מדדי סביבה לבין מטרות עסקיות.

לפי גרטנר, הדרך הכי טובה להתמודד עם הענן של השנים הקרובות היא להפסיק לחשוב עליו כתשתית ולהתחיל לראות אותו כמרכיב עסקי לכל דבר: עם תועלת, סיכונים, מגבלות וחזון. והחזון הזה, כך נראה, הולך להיות הרבה יותר עמוס, מחובר ואנרגטי.

משרות פתוחות

קטגוריות

זה המקום להכיר את החברות, המשרדים וכל מי שעושה את ההייטק בישראל (ויש גם מלא משרות פתוחות!) #תוכן מקודם