הגל החדש: חברת ספנות יפנית השיקה דאטה סנטר – וכן, הוא על ספינה

אילוסטרציה של דאטה סנטר צף. תמונה: אתר MOL

כולם צופים שינויים בשוק הדאטה בייס, בעיקר בשל הכניסה של טכנולוגיות AI, אבל ביפן החליטו לקפוץ ישר לשנת 2050. חברת הספנות היפנית Mitsui OSK Lines (MOL), יחד עם Kinetics – יוזמת מעבר אנרגטי של חברת כוח טורקית בשם Karpowership – הודיעו השבוע רשמית על פרויקט שאפתני ופורץ דרך: הסבת ספינות למרכזי נתונים צפים.

מדובר ביוזמה אסטרטגית שנועדה לענות על שני אתגרים גדולים שעומדים בפני תעשיית מרכזי הנתונים העולמית כיום: המחסור החמור באספקת חשמל והקושי למצוא שטחי קרקע גדולים וזמינים לבניית מתקנים ענקיים. הפתרון הימי-טורקי-יפני מציע דאטה סנטרס צפים, שיכולים להכיל קיבולת מרשימה של 20 עד 73 מגה-וואט וצפויים לפעול מסחרית כבר בשנת 2027.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

קירור מהים, כוח מספינות

טכנולוגיית הליבה כאן היא קירור ישיר באמצעות מי ים. זה לא רק נשמע מרענן, זה גם יעיל – למים יש יכולת ספיחת חום והעברתו גבוהה משמעותית מאוויר. גם הטמפרטורה היציבה והנמוכה של המים (במיוחד בעומק) תאפשר חיסכון אנרגטי עצום, הפחתת עלויות תפעול ושיפור של ביצועי השרתים. למעשה, שמירה על טמפרטורה אופטימלית תורמת ישירות להארכת חיי הציוד ולהקטנת מספר התקלות. על פי הודעת החברות, המתקנים יקבלו חשמל מספינות כוח ייעודיות של Karpowership, מה שישחרר את התלות ברשתות חשמל יבשתיות ויאפשר גמישות מרבית. היתרון? "גם באזורים הסובלים ממחסור בחשמל, מרכזי נתונים ימיים יכולים להתחיל לפעול מיד", לדבריהן.

יש עוד שני יתרונות מהותיים לפתרון הזה – ניידות: המתקנים הצפים הללו יוכלו לנוע בהתאם לדרישה ואף לעבור בין נמלים בהתאם לצורך. המשמעות היא שמרכז נתונים יכול להיות ממוקם קרוב ללקוחות ולצמצם את זמני השהייה (Latency) או לנדוד לאזורים בהם יש צורך פתאומי בכוח חישוב. ומהירות: בניגוד להקמה של דאטה סנטר יבשתי, שלוקחת שלוש־ארבע שנים, כאן מדובר על שנה בלבד מהמרה ועד הפעלה של כל ספינה.

מי צפוי לעלות על הגל הזה? נגיד באופן ברור שאין חוזה חתום עם אף חברה, אבל הלקוחות הפוטנציאליים מגוונים.
– ענקיות טכנולוגיה וספקיות הענן (Hyperscalers): חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון, שכבר ניסו בעבר פתרונות קירור במים (למשל, פרויקט נאוטלוס התת-ימי של מיקרוסופט), יכולות למצוא פה מענה לאתגרי הגודל.
– ארגונים עם צרכים דינמיים ופתאומיים: חברות ומוסדות הזקוקים ליכולות עיבוד גבוהות לתקופות קצרות כמו אירועים מיוחדים, או בפריסה גיאוגרפית משתנה.
– מדינות או רשויות מקומיות: במקומות שבהם יש בעיה עם רשתות החשמל או זמינות הקרקע.

זו יוזמה חדשנית, אבל לא מקורית לגמרי. חברות נוספות, כמו NYK Line ביפן ופרויקטים קיימים של Nautilus Data Technologies כבר מפעילים מרכזי נתונים צפים. גם גוגל ומיקרוסופט ערכו ניסויים בתחום בעבר, מה שמעיד על עניין גובר בפתרונות ימיים לאתגרים הניצבים בפני תעשיית מרכזי הנתונים כיום, במיוחד לנוכח עומס הרשת ומחסור החשמל באזורים רבים. אז מה שונה הפעם? בניגוד לפרויקטים שהתמקדו בעיקר בניצול קירור ימי או הוצבו בנמלים קיימים, היוזמה של MOL ו־Karpowership שואפת להקים פלטפורמה ניידת, עצמאית ולא תלויה בתשתיות קרקעיות שמציעה מודל תפעולי חדש לעולם של עומסי AI משתנים.

הפרויקט הוכרז השבוע ונמצא בשלבי תכנון מתקדמים, עם תחילת הפעלה מסחרית צפויה בשנת 2027. יהיה מעניין לראות פרק חדש בתעשיית מרכזי הנתונים, שאולי יביא שינוי באופן שבו אנו חושבים על אחסון ועיבוד מידע.