מצגות כבר לא מספיקות: 2026 תחייב ארגונים להוכיח את היעילות של הבינה המלאכותית
אחרי שנתיים של ניסויים, 2026 תכריח ארגונים לעבור מהייפ של AI לתפעול בוגר עם דגש על זהויות, אבטחה, Shadow AI וערך עסקי מדיד
נוצר באמצעות AI
2026 לא תהיה עוד שנה של מילות באזז ומצגות מרהיבות. היא תהיה שנת מבחן לארגונים, שבה יידרשו לעבור מהייפ לביצוע, מהתנסות לתפעול בוגר. אחרי שנה אינטנסיבית של ניסויים בפתרונות AI, השוק חוזר לקרקע – עם תובנות, כלים, ומודעות מוגברת לחשיפות אבטחה וסיכונים מבניים.
הצמיחה המהירה של פלטפורמות AI דורשת מארגונים לייצר שכבות הגנה חכמות ויציבות: לא רק מסביב למידע, אלא סביב הזהויות עצמן. גישה של "פעם אחת והמשתמש בפנים"? היא כבר לא גישה מספקת. ארגונים צריכים לאמץ מודלים של אימות מתמשך, חלוקה לפי רמות סיכון, ואכיפה של Least Privilege, כשברקע עלייה בשימוש בטכנולוגיות כמו passkeys ו-FIDO2, שהפכו מפרויקט ניסיוני לסטנדרט בפועל.
הגישה הזו לא מסתיימת בזהויות. אנחנו רואים יותר ויותר מרכזי SOC אוטונומיים, פתרונות AI לאיתור איומים, והטמעה עמוקה של אוטומציה בהגנה על סביבות IT מורכבות – מגמה שהולכת להתבסס ב-2026 גם בישראל.
"צללים" בארגון: הסיכון שב-Shadow AI
אחת הסכנות הגדולות ביותר כיום היא תופעת ה-Shadow AI, יישומי בינה מלאכותית שמוזרמים לתוך הארגון על ידי יחידות עסקיות ללא אישור, בקרה או מודעות של מחלקת ה-IT. יחד עם ריבוי אפליקציות SaaS (התופעה הידועה כ-SaaS Sprawl), נוצר כאוס תפעולי, שמסכן נתונים, מגביר את עלויות התפעול, ועלול להפר תקנות רגולציה.
התגובה צריכה להיות ברורה: כלי ניהול אבטחת SaaS, מדיניות שימוש ב-AI, ומיפוי מתמיד של שימושים לא מאושרים – לא רק כדי להגן, אלא גם כדי לזהות הזדמנויות לאופטימיזציה.
מסתכלים רחוק: הצפנה לעידן שאחרי הקוונטום
אם פעם זו הייתה המלצה לקראת עתיד אופציונלי, ב-2026 זה כבר קריטי: התחילו את המעבר להצפנה עמידה לקוונטום. האקרים כבר כיום אוגרים תקשורת מוצפנת ("harvest now, decrypt later"), מתוך הבנה שבעוד כמה שנים – עם התקדמות מחשוב קוונטי – יהיה ניתן לפצח אותה. ארגונים שלא יתחילו להיערך כבר עכשיו, יישארו מאחור.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
GenAI: מהמצגת למציאות
2025 הייתה שנת ה-GenAI, אבל בעיקר במצגות. כעת, אחרי שלא מעט פרויקטים נדרשו ל"כיוון מחדש", נכנסים הארגונים ל-2026 עם הבנה טובה יותר של יכולות, מגבלות, והיכן באמת טמון הערך. המגמה המרכזית בימים אלו היא של יישומים עסקיים מדידים. פחות ניסויים כלליים, יותר בחירה מדויקת של Use Cases עם תועלת מוכחת – בשיתוף פעולה בין מנהלי הטכנולוגיה והכספים.גם הדיבור סביב סוכנים אוטונומיים משתנה. עם קולות ממתנים כמו של ד"ר אנדריי קרפת’י (OpenAI), השוק מתחיל לאזן ציפיות – ולכוון לבנייה ריאלית, שמחוברת ליכולת בפועל.
ומה יככב השנה בשיח? Zero Trust ו-AI יישארו כמובן במרכז, אך נראה גם עלייה בחשיבות של מונחים כמו SaaS Security Management, Shadow AI Governance, ו-Post-Quantum Cryptography. בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות ביטחונית, היכולת להפיק יותר מהתשתיות הקיימות, לשלוט בהוצאות הענן, ולשפר את השליטה בכלים עסקיים, הופכת כעת לא רק ליתרון אלא לצורך קיומי.
מבחינת שוק העבודה, למרות הרוח הגלובלית של קיצוצים בישראל ישנה עלייה בביקוש לתפקידי AI Governance, DevSecOps, ניהול פלטפורמות SaaS וסייבר ברמת תשתית. ארגונים לא מחפשים רק עובדים "מלהיבים", אלא מובילים טכנולוגיים שמבינים מה קורה בשטח – ויודעים להוציא לפועל.
אם לסכם, 2026 תדרוש מארגונים הרבה יותר מאימוץ של טכנולוגיות חדשות, היא תבחן את היכולת ליישם אותן נכון, למדוד תוצאות, ולשלוט בהשפעותיהן לאורך זמן. בין אם מדובר בהגנה על זהויות, ניהול סיכוני Shadow AI, מעבר להצפנה עמידה לקוונטום או יישום מדויק של GenAI, המפתח יהיה בתרגום תובנות מהשטח לאסטרטגיה, ובחירה בפתרונות שמייצרים ערך אמיתי, לא רק מצגות יפות. ארגונים שלא יעמדו באתגר יישארו מאחור.
אולג גוכמן הוא CTO בחברת CloudZone
