ליאור פוני: "פרויקטי AI לא נתקעים ברגולציה, הם נתקעים בגלל שרת ישן"
מנכ"ל Dell Technologies ישראל מדבר בראיון ל-ITtime על חסמי האימוץ של AI בארגונים, הפחדים סביב אבטחת מידע, פרויקט Israel-1 והחיבור הייחודי עם סטארטאפים
ליאור פוני, מנכ"ל DELL ישראל. צילום: אוהד רומנו
הנה משפט שכל מנהל IT שמתכנן פרויקט AI חייב לשמוע: "מי שחושב שהוא יכול להטמיע פתרונות מתקדמים על בסיס שרתים ישנים או מערכות אחסון לא גמישות, יגלה שזה פשוט לא עובד". הדובר הוא ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies ישראל, ובשיחה פתוחה איתנו הוא שם את האצבע על הפערים שמעכבים את השוק המקומי.
בראיון מיוחד ל-ITtime, פוני מסביר למה החשש מפריצה גובר על הצורך בחדשנות, איך עושים את האיזון הנכון בין אוטומציה לשיקול דעת אנושי, ואיך Dell דואגת שמתקן Israel-1 של אנבידיה באמת יעבוד. רמז: זה מתחיל בתשתית.
בוא נחזור להתחלה, השנים האחרונים היו שנות "הפיצוץ" של ה-AI, גם עבור הצרכן הפרטי אבל בעיקר עבור ארגונים. מנסיונך, איפה ההזדמנות העסקית הטובה ביותר עבור הארגונים בישראל?
"לדעתי זאת היכולת לקחת תהליכים 'כבדים' ואיטיים כמו ניתוח נתונים, שירות לקוחות, קבלת החלטות בזמן אמת ולהפוך אותם למנועי צמיחה. מעבר לכך, היכולת לשלב בינה מלאכותית בכל שרשרת הערך – מה-IT דרך המחקר והפיתוח ועד השירות והשיווק – מייצרת לא רק יתרון תחרותי נקודתי אלא שינוי תרבותי שלם בארגון".
כדי להצליח במשימה הזו ארגונים בישראל צריכים לעקוף לא מעט חסמים שמונעים מהם לאמץ AI בקנה מידה גדול, ותאמינו או לא – לא מדובר רק בענייני רגולציה. "בשנה האחרונה ערכנו סקר בקרב אלפי מנהלים ומקבלי החלטות, חלקם מישראל, וגילינו שהקושי העיקרי הוא לאזן בין חדשנות לבין אבטחה. בישראל, כמו ביתר העולם, הארגונים בעיקר חוששים מההשלכות של אבטחת מידע סביב שימוש ב-AI".
לדבריו, החשש מתעצם כשמדובר על כלים מבוססי ענן או צד ג'. "לא מעט ארגונים מפחדים, אולי בצדק, שהכלים החדשים ירחיבו את משטח התקיפה של הארגון ותחשוף אותו ליותר נקודות פגיעות", הוא מציין.
בארגונים רבים בישראל עדיין אין תרבות מבוססת דאטה, ההחלטות מתקבלות בעיקר על סמך אינטואיציה וניסיון
בנוסף, הוא מפנה אצבע מאשימה לתרבות הארגונית בישראל ומצביע עליה כחסם משמעותי: "נהלים ועובדים רבים חוששים לאבד שליטה או רלוונטיות תעסוקתית, ובמקום לראות ב-AI כלי משלים הם תופסים אותו כתחליף. בנוסף, בארגונים רבים עדיין אין תרבות מבוססת דאטה, ההחלטות מתקבלות בעיקר על סמך אינטואיציה וניסיון והפערים במיומנויות מקשים על עובדים לאמץ טכנולוגיה חדשה. בישראל, על אף הנטייה לאמץ חדשנות, קיים חשש מטעויות בתהליכים קריטיים, מה שגורם לארגונים לנוע בזהירות רבה מדי".
ליאור פוני. תמונה: ניב קנטור
ה-AI מייעל, אבל האדם חייב להחליט
אחת הנקודות שחוזרות שוב ושוב במהלך השיחה עם פוני היא האוטומציה, שנכנסת ללא מעט תהליכים. לדבריו, האדם הוא זה שחייב להישאר במרכז קבלת ההחלטות ולא להשאיר למכונה להכריע עבורו. "זה לא רק עניין האחריות, זה עניין של אמון", אומר פוני, "כל עובד ומנהל צריכים להרגיש שהטכנולוגיה היא כלי שתומך ומעצים אותם, ולא איום שיחליף אותם. הדגש חייב להיות על שקיפות, שהעובדים יבינו איך המערכת הגיעה להמלצה כזו או אחרת. בנוסף, חייבים לתת את הדעת על יצירת תרבות ארגונית שבה AI הוא שותף אמיתי בשולחן ההנהלה, אבל לא המחליף של בני האדם בשולחן הזה".
אתה חושב שארגונים בישראל מוכנים לתהליך כזה?
"ישנם תחומים מתקדמים, בעיקר במערכת הפיננסית, בתעשיות הביטחוניות ובחברות טכנולוגיה שכבר עושים שימוש במערכות AI כדי לייעל תהליכים בזמן אמת. אבל מרבית השוק עדיין נמצא בשלבים המוקדמים והביניים. המפתח טמון בבניית מסלול שינוע משלב ההתנסות הראשונית ועד לאימוץ הרחב של הטכנולוגיה, כך הארגונים גם ילמדו לסמוך עליה וגם יוודאו שהטמעה שלה לא פוגעת ביציבות העסקית".
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
מה לדעתך האי-הבנה הכי נפוצה בקרב ארגונים בכל הקשור להשקעה בתשתיות?
"שה-AI הוא תוכנה שאפשר 'להריץ' על כל תשתית קיימת. לא מעט ארגונים חושבים שאם יש להם דאטה סנטר פעיל או סביבות ענן בסיסיות, זה יספיק גם לעומסי העבודה של AI. בפועל נדרשת ארכיטקטורה שונה לחלוטין, עוצמות חישוב גבוהות, אחסון מבוזר וגמיש ורשתות שיודעות להתמודד עם תעבורה עצומה בזמן אמת".
פוני מדגיש כי "בלי השקעה נכונה בתשתיות, פרויקטים של AI פשוט נתקעים באמצע. המודלים לא מגיעים לביצועים רצויים, זמני התגובה ארוכים מדי והעלות התפעולית מזנקת. ההבנה ש-AI מתחיל מתשתית מותאמת ולא מסיום הפיתוח היא קריטית להצלחה אמיתית".
AI הוא לא תוכנה שאפשר 'להריץ' על כל תשתית קיימת. ההבנה ש-AI מתחיל מתשתית מותאמת ולא מסיום הפיתוח היא קריטית
ויש לו גם דוגמה אישית: לאחרונה, דל יצרה שיתוף פעולה עם חברת היילו. "אנחנו פוגשים מאות סטארטאפים בשנה, ובמקרה של Hailo היה לנו דיאלוג סביב אתגרי ביצועים של AI בקצה. מהר מאוד הבנו שיש כאן טכנולוגיה ייחודית שמתחברת בצורה טבעית לפורטפוליו שלנו. "הייחוד שלהם מבחינתנו הוא בשילוב של עוצמת חישוב גבוהה ליעילות אנרגטית יוצאת דופן. בעולם שבו AI רץ לא רק בדאטה סנטר אלא גם בקצה – ברכב, במצלמות אבטחה או במכשירים רפואיים, זה יתרון עצום. התרשמנו גם מהצוות: ממוקדים בתוצאה, פרגמטיים ומבינים היטב את צורכי הלקוחות".
מהו טיפ הזהב שלך לארגונים שרוצים לעבוד עם סטארטאפים?
"אל תבואו בתחושה שהכוח אצלכם, תבואו מתוך רצון אמיתי להקשיב. סטארטאפ מחפש שותף לצמוח איתו, לא מישהו שיעמיס עליו בירוקרטיה. הדרך הנכונה היא להתחיל מפיילוט ממוקד עם לקוח קצה, להראות ערך מדיד, ומשם להתרחב".
בשורה הראשונה ל-Israel-1
אחד הפרויקטים שפוני הכי שמח לדבר עליהם הוא פרויקט Israel-1, מחשב העל ליישומי AI של חברת אנבידיה שנבנה בישראל. בכובעו כמנכ"ל דל ישראל, פוני עמד בשורה הראשונה של האחראיים לפרויקט, שכן דל סיפקה לאנבידיה לא פחות מ-128 מערכות Dell PowerEdge XE9680 בשלב הראשון ו-256 מערכות בשלב השני של בנייתו.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
"פרויקט Israel-1 הוא אבן דרך לקהילת ה-IT בישראל", אומר פוני בחיוך, "הוא מנגיש יכולות עיבוד ו-AI מתקדמות שבעבר היו שמורות רק לענקיות גם לסטארטאפים, ואפילו מוסדות אקדמיים יכולים להריץ עליו מודלים מורכבים ולפתח חדשנות בקנה מידה עולמי. המשמעות בפועל היא קיצור זמן מהרעיון למוצר, חיזוק מעמד ישראל כמרכז מצוינות בתחום ה-AI והעצמה של אנשי ה-IT המקומיים בעבודה עם תשתיות מתקדמות ברמה הגבוהה ביותר".
שיתופי הפעולה עם מיקרוסופט, אינטל ואנבידיה מציבים את ישראל בחזית החדשנות. מה לדעתך הופך את ישראל לשותפה אסטרטגית עבור ענקיות הטכנולוגיה?
"ישראל מציעה שילוב שאין לו כמעט מקבילה בעולם. אקוסיסטם ייחודי של חדשנות, תרבות יזמית בלתי מתפשרת ומומחיות מוכחת בתחומים קריטיים כמו סייבר, דאטה ו-AI. קמים כאן אלפי סטארטאפים שמספקים פתרונות פורצי דרך, ומרכזי הפיתוח של החברות הגדולות שפרוסים בכל הארץ מקבלים גישה לכישרונות ולטכנולוגיה. בנוסף, קצב העבודה בישראל מהיר במיוחד, ארגונים לא חוששים לנסות, להיכשל ולתקן וזה מייצר סביבה אידיאלית לניסוי וטעייה בקנה מידה גדול. החברות הגלובליות מזהות כאן לא רק שוק טכנולוגי, אלא גם שותפות אמיצה שתורמת לפיתוחים עולמיים. אנחנו רואים את זה מהלקוחות שלנו בכל העולם שמבקשים להטמיע טכנולוגיה ישראלית כי הם מאמינים שמדובר בטכנולוגיה הכי טובה שיש לשוק להציע".
פוני אומר כי התרומה היא דו כיוונית, ולא רק מהחברות הגלובליות לשוק הישראלי: "כאשר מחברים את היכולות של החברות הללו כמו סקייל, משאבים ותשתיות עם היצירתיות, המהירות והגמישות של האקו סיסטם הישראלי, מתקבל ערך שאין לאף אחד מהצדדים לבדו".
דל, תמונה: ניב קנטור
בחזרה ל-AI ושוק התעסוקה
פוני חי את עולם ה-AI כבר מספר שנים ומספק לא מעט תובנות על השינויים בשוק העבודה: "משרות מסוימות, בעיקר בתחומים טכניים או תפעוליים חוזרים, מצטמצמות בזכות אוטומציה. לדוגמה מענה ראשוני בשירות לקוחות, עיבוד נתונים או בדיקות איכות. אבל במקביל נפתחות הזדמנויות חדשות בתחומים שלא היו קיימים קודם: ניהול דאטה, פיתוח מודלים, אבטחת מידע ובקרה אתית על תהליכי AI.
"אנחנו רואים חברות שמכשירות עובדים קיימים לתפקידים חדשים", הוא מוסיף, "במילים אחרות, ההשפעה אינה פיטורים, אלא שינוי מבנה השוק: פחות תפקידים ידניים ושגרתיים ויותר תפקידים יצירתיים, אנליטיים ומבוססי טכנולוגיה. מי שמוכן להתאים את עצמו ירוויח ערך מוסף ותפקידים מעניינים יותר".
איך עושים את זה? "אין צורך לחשוש מהטכנולוגיה, צריך לחבק אותה. הצמיחה האישית והמקצועית תלויה בגמישות מחשבתית, בלמידה מתמדת ובהבנה שהערך האנושי נמצא בחיבור בין כלים טכנולוגיים לבין יצירתיות, שיקול דעת והקשר עסקי".
ואם הייתם רוצים להפוך את זה למוטו שיקדם אתכם, הוא ממליץ לחשוב על זה ככה: "ההשקעה הנכונה היא בשני כיוונים משלימים: פיתוח מיומנויות אנליטיות וחשיבה מבוססת דאטה לצד חיזוק היכולות הרכות, ניהול, חדשנות, עבודת צוות והובלה. השילוב הזה הוא שימקם כל אחד לא רק כרלוונטי, אלא כשחקן מפתח".
