סייבר בממשלה: רגולציות חדשות, הגנה כוללת והתאוששות מהירה

חוזרים לענן. אילוסטרציה: ivan cujic, pexels

לא מזמן נדרשנו להתמודד עם אירוע סייבר שבו שירות ממשלתי קריטי כמעט נעצר במשך שעות. זה רגע שמראה כמה חשובה ההיערכות, גם ברמה הטכנולוגית וגם בתהליכים הניהוליים. הרגולציות החדשות, למרות שהן מסגרת פורמלית, בעצם באות להגיד את אותו הדבר: אין מקום להתפשר.

מהרגולציה אל הפרקטיקה

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל משמעותי של רגולציות בתחום הסייבר – לא רק בישראל, אלא גם באירופה ובארצות הברית. אסטרטגיות לאומיות, הוראות חירום לשירותים דיגיטליים והענן הציבורי, הרחבת דרישות הציות באירופה וארצות הברית – כולם מראים שאנחנו בנקודת מפנה. הסיבה פשוטה: התשתית הדיגיטלית של הממשלות הפכה ליעד מועדף למתקפות מתוחכמות, וההגנה המסורתית כבר לא מספיקה.

הרגולציות החדשות נולדו מתוך ניסיון לענות על אתגרי העידן שלנו. לצד השירותים המבוזרים והענן ההיברידי, כניסת הבינה המלאכותית והאוטומציה מאפשרת הפעלת מתקפות חכמות וממוקדות יותר, ממסרים מותאמים אישית בדואר אלקטרוני שמוליכים להונאות ועד מתקפות שמאתרות נקודות תורפה באופן אוטומטי. גם ספקי צד שלישי ושרשראות האספקה מוסיפים סיכון משמעותי: אפילו תקלה במקור קטן יכולה להשליך על מערכת שלמה.

הרגולציות מבקשות מאיתנו למעשה להעלות את רף הציפייה: דיווח מהיר על אירועים, ניהול סיכונים פרואקטיבי, הגנה על שרשראות אספקה, התאוששות מהירה ושקיפות מלאה לאחר אירוע. ההגנה כבר אינה מסתכמת רק ברשת עצמה, היא נוגעת לכל נקודת מגע של שירותים דיגיטליים, מערכות קריטיות ומידע רגיש.

התאוששות מהירה ושקיפות

בעבודה היומיומית בסייבר ברור שההגנה צריכה להיות רחבה ומעמיקה מהענן והסביבות ההיברידיות, דרך ניהול מערכות ועד לשכבות הגנה על מידע קריטי. ארגון שמוכן באמת כולל חומות הגנה מתקדמות שמנטרות תעבורה, מערכות לניטור ודואר אלקטרוני בזמן אמת, פתרונות שמגנים על מידע ומאפשרים התאוששות מהירה במקרה של מתקפות כופרה, וכלים שמאפשרים עבודה מרחוק בצורה מאובטחת.

לדוגמה, תרחיש מעשי: אם מערכת קריטית בענן ציבורי נפרצת במתקפת כופרה, יכולת ההתאוששות המיידית מחסנת את הארגון מפגיעה בשירותים למשתמשי קצה, שומרת על זמינות המידע ומונעת השבתה רחבה. תרחישים כאלה ממחישים עד כמה חיוני לשלב שכבות הגנה, ניטור מתמיד ותהליכי התאוששות מוגדרים היטב.

חשוב להבין את ההבדלים והחיבורים בין רגולציות שונות בעולם. NIS2 באירופה, למשל, מחייבת הגנה על שרשראות אספקה ושקיפות בדיווח על אירועים, בעוד CIRCIA בארצות הברית מתמקד בעיקר בדיווח מיידי על מתקפות והשפעתן על תשתיות קריטיות. בישראל, האסטרטגיה הלאומית מנסה לשלב בין שני הכיוונים, ומציבה דרישות שמותאמות למבנה הרגולטורי והממשלתי המקומי. לכל מנהל מערכות מידע חשוב להבין שהעבודה היומיומית יכולה לענות על דרישות אלה מבלי שהן יהפכו לנטל נוסף אם מיישמים את השכבות הנכונות בצורה חכמה.

רגולציות הסייבר החדשות מהוות הזדמנות להעלות את רמת ההגנה, לייעל את ההתאוששות ולחזק את האמון הציבורי. יישום שכבות הגנה רחבות, ניטור מתמיד ותגובה מהירה הופך את הדרישות היומיומיות לכלי אסטרטגי שמבטיח ממשל תקין וביטחון אמיתי.

תומר פרי הוא מנכ"ל אינוקום מקבוצת Aman