יש דרך לאפשר חדשנות באמצעות AI מבלי לוותר על שליטה

נוצר באמצעות AI

במשך יותר מעשור, הענן הציבורי נתפס כעמוד תווך באסטרטגיות IT: הרחבה בלתי מוגבלת, עלות לפי שימוש וגמישות חסרת תקדים. אך מתחת לפני השטח הולכת ומתרחבת תופעה הפוכה: Cloud Repatriation – החזרת עומסי עבודה מהענן הציבורי לסביבות מקומיות.

סקר עדכני שנערך בקרב CIOs בסוף 2024 על ידי חברת Puppet, חשף ש־86% מה־CIOs בארגונים מתכננים להחזיר Workloads מסוימים מהענן הציבורי לסביבות פרטיות או מקומיות. זה כבר לא מקרה בודד, אלא מגמה ברורה שמובילה לשאלות מהותיות: מדוע זה קורה, מהם השיקולים המרכזיים?, והאם אנחנו עדים לשינוי עומק בתפיסת הענן?

למה יורדים מהענן?

הנימוק הראשון והבולט ביותר לתופעת ה-Cloud Repatriation הוא אובדן שליטה (Loss of Control). כשארגון מעלה את הנתונים והשירותים שלו לענן הציבורי, הוא למעשה מאבד את השליטה המלאה על ניהול התשתית, העדכונים והשימוש במידע, או לפחות ככה הוא מרגיש. בעולמות הרגולטוריים של גופים בעולמות הפיננסים, בריאות וביטחון, החשש הזה אף מתעצם.

עדכונים חד-צדדיים של ספקי ענן, תהליכי ניתוח נתונים באמצעות מודלים גנריים מבוססי AI בענן (Public LLMs – Large Language Models) ושאלות סביב ריבונות המידע (Data Sovereignty), הפכו לסיכון מהותי שמאיים לא רק על תאימות רגולטורית (Compliance), אלא גם על האמון של הלקוחות והמשתמשים.

אירוע מכונן בהקשר זה היה תקלה שהתרחשה ביולי 2024: עדכון תוכנה שגרתי של CrowdStrike גרם לקריסת מערכות Windows ביותר מ־8 מיליון תחנות עבודה ברחבי העולם, והשבית שירותים קריטיים בבנקים, בתי חולים, נמלי תעופה ומרכזי חירום. האירוע המחיש עד כמה התלות בתשתיות ענן ובשירותי צד שלישי יוצרת סיכון תפעולי מערכתי, גם בהיעדר מתקפת סייבר או אירוע טבע קיצוני.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

שיקולי עלות ונעילה טכנולוגית

יתרון השימוש בענן כאמור נובע מהיכולת לשלם על השימוש בפועל בלבד, אך יותר ויותר ארגונים מגלים "Expense Creep"- גידול בלתי צפוי בעלויות, במיוחד בעומסי עבודה עתירי משאבים, כמו ניתוח וידאו בזמן אמת ותמלול למסמכים ולפגישות מקוונות. לכך מצטרפת בעיה נוספת של נעילה טכנולית- Vendor Lock-in: ספקי שירותים כמו Microsoft, Google ו־Zoom מציעים פונקציונליות AI ייחודית לפלטפורמות שלהם, שאינה ניתנת להעברה בין שירותים. ארגונים המשתמשים ביותר מפלטפורמה אחת נדרשים להכפיל השקעות, להקים תשתיות כפולות ולוותר על יעילות תפעולית.

נוצר באמצעות AI

חשוב להדגיש, ה-Cloud Repatriation אינו מהווה נטישה גורפת של הענן, אלא מעבר למודל היברידי חכם שבו לכל Workload מוגדר מיקום מיטבי, בהתאם לאופי הנתונים והרגולציה. שירותים בעלי רגישות נמוכה יכולים להישאר בענן הציבורי, אבל מערכות קריטיות ונתונים רגישים חוזרים לסביבות מקומיות שבהן הארגון שולט בכל מחזור חיי המידע (Data Lifecycle), משלב האיסוף ועד למחיקה.

AI On-Prem – חדשנות מבלי לחשוף נתונים

המגמה הזו מעניינת במיוחד על רקע מהפכת ה־AI שמתרחשת כעת בשיא הכוח. רוב הכלים המובילים בשוק, מ־Copilot של Microsoft, דרך Zoom AI Companion ועד Google Gemini, תלויים בענן הציבורי ובשירותי עיבוד חיצוניים. עם זאת, אין חובה טכנולוגית שכל עיבוד ה־AI יתבצע בענן. בעזרת Small Language Models (SLMs) אפשר ליישם יכולות כמו תמלול, סיכום פגישות (Meeting Summarization) וניתוח שיחות באופן מקומי, בלי לשלוח נתונים רגישים אל מחוץ לארגון. דבר זה מאפשר לארגונים לשלב יכולות מתקדמות תוך שמירה על פרטיות, שליטה מלאה ועמידה בסטנדרטים מחמירים של Data Governance.

בנוסף, SLMs מתאפיינים בהיותם קטנים, ממוקדים ובעלי אפשרות להתאמה אישית – תכונות שמאפשרות לארגון "לאמן" אותם על טרמינולוגיה מקצועית פנימית ואף להבטיח מעבר לאבטחה, תוצאות מדויקות ורלוונטיות יותר מהמודלים הגנריים הגדולים בענן.

רוצים לקבל את הניולזטר השבועי של ITtime? הירשמו כאן 

מעבר לטרנד

תופעת Cloud Repatriation היא הרבה מעבר לטרנד: היא ביטוי להבשלה של תעשיית ה־IT ולמודעות הולכת וגוברת לכך שלא כל עומס עבודה מתאים למודל ענן ציבורי. אנשי IT נדרשים לאמץ היום חשיבה דינמית יותר: לא לאמץ Cloud First באופן אוטומטי, אלא לבדוק בקפידה מהו ה־Right Workload, Right Place, ובהתאם להגדיר מחדש את האיזון בין גמישות לענן הציבורי לשליטה, פרטיות וציות רגולטורי.

במיוחד בארגונים שמנהלים נתונים רגישים, מגופים ממשלתיים ועד מוסדות פיננסיים וספקי בריאות, היכולת לאפשר חדשנות באמצעות AI מבלי לוותר על שליטה היא לא פשרה אלא חובה. Cloud Repatriation הופכת מגישה הגנתית לאסטרטגיה אקטיבית: להפחית סיכונים, לצמצם עלויות בלתי צפויות ולמקסם שליטה על מידע תפעולי קריטי.

במילים אחרות, החזרה מהענן היא לא חזרה אחורה, אלא צעד קדימה לניהול מתוחכם ומבוקר יותר של תשתיות ה־IT בעולם שמחפש לא רק חדשנות אלא גם ביטחון ויציבות.

מרינה רישר היא מנהלת מוצר בכירה לפתרונות רגולציה מאובטחים בחברת AudioCodes