ישראל בפסגה: כך השתלט Claude על שוק העבודה

תמונה: Anthropic

דוח חדש של חברת ה-AI אנת'רופיק – Anthropic Economic Index, סיפק השבוע תמונת מצב עדכנית על האופן שבו מודל Claude נכנס לחיי היומיום, לשוק העבודה ולעולם הטכנולוגיה. מעבר לנתונים הגלובליים, אחת המסקנות הבולטות ביותר היא שדווקא ישראל ניצבת במקום הראשון במדד האימוץ ביחס לגודל האוכלוסייה.

המדד הייחודי AEI משקלל את שיעור השימוש ביחס לגודל כוח העבודה. ישראל דורגה ראשונה בעולם, לפני סינגפור, אוסטרליה ודרום קוריאה. המשמעות: לא רק שחברות ויחידים בישראל עושים שימוש אינטנסיבי במודל Claude, אלא שהשימוש הזה מתבצע בהיקף גבוה בהרבה מהממוצע הגלובלי.

למה ישראל מאמצת AI כל כך מהר?

חלקכם עשויים לחשוב כי הישראלים אוהבים הכל כאן, מהר, ובעיקר לחסוך זמן עבודה (עצלנות מתוחכמת), אבל לא כך קובע המחקר. על פי הדוח, אלו ההסברים של הפער בין ישראל למדינות אחרות:

• תעשיית הייטק מפותחת – ריכוז גבוה של סטארטאפים, מרכזי פיתוח בינלאומיים ותרבות יזמות טכנולוגית מעודד אימוץ מהיר של כלים חדשים.
• כלכלה מבוססת ידע – מרבית המשק הישראלי נשען על עבודות ידע, שבהן לבינה מלאכותית יש ערך מיידי ומשמעותי.
• גישה טכנולוגית ותרבות ניסוי – בישראל יש פתיחות גבוהה להתנסות עם טכנולוגיות חדשות ולשלבן בתהליכים יומיומיים, גם ברמה האישית וגם הארגונית. הדבר דומה לאימוץ של טלפונים סלולארים שהכרנו בעבר ביחס לעולם.
• תשתיות דיגיטליות מתקדמות – פריסת אינטרנט מהירה ורמות שימוש גבוהות במחשוב ענן תומכות בקלות בהטמעת שירותי AI.
• צורך לאומי בחדשנות – בהיעדר משאבים טבעיים, ישראל נשענת על הון אנושי וחדשנות טכנולוגית כדי לשמור על יתרון תחרותי עולמי.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

מגמות גלובליות: הכנסה, גיוון שימושים ואוטומציה

מהדוח עולה קשר ישיר בין תמ"ג לנפש לבין שיעור השימוש במודל Claude: עלייה של 1% בתוצר לנפש מתורגמת לעלייה של 0.7% במדד AUI. ישראל, עם פריון גבוה ותעשיית הייטק מתקדמת, מתיישבת היטב במגמה הזו.

בנוסף, במדינות עשירות כמו ישראל השימוש מתפזר למגוון תחומים – חינוך, מחקר מדעי, פיתוח תוכנה ועבודות ניהול ידע. כמו כן, במדינות פחות עשירות הדגש הוא על אוטומציה ישירה – מיקוד בפתרון משימות עם פחות מעורבות אנושית. מגמות דומות נצפו גם בארה"ב ברמת המדינות: בקליפורניה השימוש מתמקד בקוד, בניו יורק בפיננסים, ובוושינגטון DC במשימות של עיבוד מידע וכתיבה.

שינוי טכנולוגי: מאוגמנטציה לאוטומציה

אחת המסקנות המשמעותיות בדוח היא המעבר לשימוש גובר באוטומציה ישירה. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מ-27% ל-39% במשימות המבוצעות על ידי Claude ללא צורך במעורבות אנושית משמעותית. בפעם הראשונה, האוטומציה (49.1%) עברה את האוגמנטציה (47%) – עדות לאמון ההולך וגובר של משתמשים בכלי ה-AI וביכולות שלו לבצע עבודות מורכבות.

הדוח גם כולל לראשונה נתוני שימוש מה-API של Anthropic, המיועד לארגונים ולמפתחים. כאן המגמות חדות עוד יותר:

• 77% מהמשימות ב-API הן אוטומטיות, לעומת חלוקה כמעט שווה אצל משתמשי Claude.ai.
• רוב הפעילות העסקית מתמקדת בקוד ובמשימות אדמיניסטרטיביות.
• עסקים מוכנים לשלם יותר על משימות עתירות טוקנים – מה שמעיד שהערך הכלכלי חשוב להם יותר מהעלות הישירה.

עסקים בוחרים באוטומציה גם כשהיא יקרה יותר

נתוני ה-API של Anthropic מגלים תופעה מפתיעה: עסקים דווקא נוטים להשתמש יותר במשימות שמצריכות עלויות גבוהות יותר במונחי טוקנים. כלומר, כאשר משימה דורשת נפח עיבוד גדול יותר – ובכך מייקרת את הבקשה – היא זוכה לשיעור שימוש גבוה יותר מצד ארגונים.

המשמעות הטכנולוגית ברורה: הערך הכלכלי גובר על העלות הישירה. עסקים מזהים שהיכולות המתקדמות של Claude מניבות להם תפוקה ממשית – החל מפיתוח קוד ועד ניהול אדמיניסטרטיבי – ולכן מוכנים לשלם יותר כדי לקבל תוצאות איכותיות. זה רמז נוסף לכך שהשיח סביב AI עובר משאלה של “כמה זה עולה” ל-“כמה ערך זה מייצר”.

אבל יש גם סכנה שצריך לדבר עליה: בעידן שבו כלים חיצוניים מבוססי בינה מלאכותית נכנסים לעבודה היומיומית, ארגונים חייבים לתת את הדעת על נושא אבטחת המידע. לא פעם עובדים מעלים מידע רגיש לפלטפורמות ציבוריות כדי לקבל סיוע, ובכך נוצר סיכון ממשי לדליפת נתונים. כדי להימנע ממצבים כאלה, חברות נדרשות לבחון פתרונות פנימיים מאובטחים, שמאפשרים לעובדים ליהנות מהיתרונות של AI – מבלי לסכן את המידע הארגוני.

המשמעות לישראל

מיקומה של ישראל בראש מדד AUI מציב אותה בחזית טכנולוגית עולמית. לא מדובר רק בסטטוס יוקרתי – אלא בהזדמנות כלכלית רחבת היקף: חברות ישראליות עשויות להיות הראשונות ליהנות מעלייה בפריון ובאוטומציה ונוסף על כך, מערכת החינוך והמחקר בישראל כבר מראה ניצנים של שימוש הולך וגובר ב-AI לתמיכה מדעית ולמידה.

קובעי מדיניות נדרשים לשים לב לאתגרים: פערי הכנסה גלובליים, סיכוני תעסוקה, וצורך ברגולציה שתאזן בין חדשנות לבין שמירה על יציבות כלכלית.
נתונים אלו עומדים בקנה אחד עם הדו"ח שהופק השבוע על ידי רשות החדשנות, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברת Dealroom, לגבי השקעות בבינה המלאכותית בישראל ביחס לעולם.

על פי הדוח, בתחומי דיפטק ובינה מלאכותית יותר מ־11% מההשקעות הופנו לחברות בתחום הבינה המלאכותית, נתון שממקם את ישראל בצמרת העולמית מחוץ לארה"ב – בישראל כיום, פועלות מעל 1,500 חברות דיפטק, שגייסו מאז 2019 למעלה מ־28 מיליארד דולר.

הכתבה בשיתוף ליאור אברהם, מייסד ארגון ה-AI הישראלי