"מנמ"רים טובים לא עוצרים את הקדמה, הם פשוט דואגים שהיא תגיע ליעד בשלום"

במדור מנמ"ר על הבר אנחנו משוחחים בכל פעם עם CIO או CISO שיספרו לנו קצת על עצמם, על הדרך שעשו כדי להגיע לתפקיד ועל שיטות העבודה והניהול שלהם; נדבר על השינויים בתעשייה ובתפקיד ונכיר גם צדדים פחות מקצועיים. והשבוע מתארח אראן אזרזר, CIO ב-JFrog. שנתחיל?

היי אראן, נשמח לשמוע על המסלול האישי שעשית בקריירה עד לתפקיד הנוכחי.
את המסלול שלי בעולם ההייטק התחלתי באמדוקס, ארגון ענק, שם פיתחתי את "שריר הסקייל", כלומר היכולת לחשוב ולהטמיע פתרונות ברמה מערכתית. הובלתי תהליכים ושדרוגים טכנולוגיים שהשפיעו על כ-30,000 עובדים, כך שכל שינוי דרש תכנון מדויק ותמיכה גלובלית למשתמשים רבים ושונים ברמה הגבוהה ביותר.

לאחר מכן, המשכתי לארגון בצמיחה – סטארטאפ עם אתגרים והזדמנויות שונות – שם מעבר לתפקיד ה-CIO ה"מסורתי" נכנסתי גם לעולמות הביזנס. כלומר חוץ מתפקידי IT וסייבר, ניהלתי גם את הפעילות העסקית בישראל ובחלקים מאירופה. זהו התפקיד בו למדתי עד כמה חשוב להבין את הצרכים של אנשי הביזנס, ומה זה אומר להיות לקוח פנימי של המוצרים של החברה כדי להשיג את המטרה של קיצור ה-Time To Market.

אחרי כן המשכתי לשתי חברות סייבר כ-CIO ובזמן הזה התחזקה אצלי אף יותר ההבנה שה-CIO החדש הוא לא רק טכנולוג – הוא חייב לדבר את השפה של אנשי ה-GTM, להבין את האתגרים העסקיים ולספק פתרונות "Outside-In" – כאלה שמתחילים מהשוק ומהלקוח ומובילים לשיפור אמיתי של הביצועים הארגוניים.

אראן אזרזר. תמונה: Jfrog

ספר לנו קצת על JFrog והפעילות שלה.
JFrog מספקת פלטפורמה שמסייעת לארגונים הגדולים בעולם לפתח, לאבטח, לנהל ולהפיץ תוכנה – משלב הפיתוח, דרך ניהול התוכנה ועד הפצתה בצורה אוטומטית ,רציפה, מהירה ובטוחה לרכיבי הקצה. הפלטפורמה ההיברידית והאוניברסלית של החברה פועלת בסביבות ענן מגוונות ומסייעת ללקוחותיה בתהליכי אוטומציה וטרנספורמציה דיגיטלית. ל-JFrog מיליוני משתמשים וכ-7,500 לקוחות ברחבי העולם בהם רוב החברות המובילות ברשימת Fortune 100. החברה מעסיקה כ-1,600 עובדים בעולם' מתוכם כ-1000 במרכזי הפיתוח בתל אביב ובנתניה.

כל העדכונים של ITtime עכשיו גם בערוץ הטלגרם שלנו

מה האתגר הכי קשה שאיתו אתה מתמודד בתפקיד כיום?
לאפשר לאנשי ה-GTM לעבוד בצורה אינטואיטיבית, לקבל מידע בזמן אמת ולמקד את האנרגיה שלהם בלקוחות, ולא במערכות. אני שואף לבנות תשתית שקופה, כזו שתתמוך בעבודה בלי להפריע לה.

האתגר המתמשך של כל מנמ"ר הוא לעמוד בקצב של הדרישות העסקיות. מה שפעם דרש חודשים של התאמות והטמעות, אפשר היום לפתור בעזרת כלים מבוססי AI – בין שזה לייעל תהליכים, לדלג על חובות טכנולוגיים או להכניס לשימוש סוכני AI שמחליפים רכיבים שלמים במערכות קיימות. אני, כמי שאמון על כלל המערכות, מחפש כל העת פתרונות חדשניים כאלו, והמורכבות מגיעה מהצורך לאזן בין קידום חדשנות ושיפור של חוויית המנהלים והעובדים שמשתמשים במערכות, מול הצורך להגן על המידע הארגוני ולצמצם חשיפות וסיכוני סייבר. זה "ריקוד" יומיומי בין קידמה לאבטחה.

באיזה תהליך שהובלת אתה הכי גאה?
אני הכי גאה בתהליכים שבאמת מזיזים את המחט. כלומר כאלה שמשפיעים ישירות על הפעילות העסקית ועל אנשי המכירות. לדוגמה, באחד המהלכים האחרונים הובלנו פרויקט של דירוג הזדמנויות מכירה באמצעות כלים מבוססי AI. המערכת ניתחה דאטה ממגוון מקורות, פעילות לקוחות, היסטוריית רכישות ודירגה את ההזדמנויות בהתאם.

בזכות זה צוותי השיווק והמכירות יכלו להתמקד בהזדמנויות הכי רלוונטיות, לשפר משמעותית את יחס ההמרה ולקצר זמנים. כשמצליחים לחבר בין נתונים ומידע, תובנות וחוויית משתמש – זה רגע של ניצחון.

בערבים, כשאני עובר ממצב CIO למצב אבא, הפרומפט משתנה ל-"תן לי סיפור קצר לפני שינה שמתחרה בטיקטוק"

אילו שינויים יעבור לדעתך שוק מערכות המידע בשנים הקרובות?
הכיוון הברור של התחום הוא דמוקרטיזציה של מערכות ומידע. בדיוק כמו שהענן שינה את חוקי המשחק – גם טכנולוגיות ה-AI מעבירות עוד ועוד יכולות שהיו פעם בידי אנשי IT לידיים של כלל העובדים.

זו הזדמנות אמיתית להגדיר מחדש את הערך של מערכות המידע – לא רק כתשתיות, אלא כמנועי העצמה. אנחנו מטמיעים פלטפורמות שמאפשרות לכל עובד לשפר לעצמו את היומיום: לבנות אוטומציות, לשלוף מידע עסקי בלי תלות בגורמים טכנולוגיים ולבצע תהליכים שבעבר דרשו פיתוח או תמיכה.

אבל עם החופש מגיע גם אתגר חדש: הרחבת מעגל הגישה למידע ולכלים יוצרת סיכוני סייבר חדשים. פתאום יש יותר נקודות קצה, יותר משתמשים שמייצרים אוטומציות ולעיתים גם יותר טעויות אנוש. התפקיד שלנו כמובילי IT הוא לאזן בין העצמה לבקרה: לא לחסום חדשנות, אלא לאפשר אותה בצורה מאובטחת וחכמה.

אם מנמ"ר אחר שואל אותך: ענן ציבורי, פרטי או היברידי ולמה. מה תענה?
זו אחת השאלות שאני הכי פחות אוהב כי התשובה האמיתית היא "תלוי", ותכלס – זו גם התשובה הנכונה.
אם אתם בארגון ביטחוני, כנראה שתעדיפו ענן פרטי או מקומי; אם אתם סטארטאפ או ארגון גמיש אז ענן ציבורי יכול להקפיץ אתכם קדימה. בסוף, הכול תלוי באופי הדאטה שמנהלים, ברגולציה ובצרכים העסקיים.

מה שברור לי לגמרי זה שלא משנה איזה ענן תבחרו, עדיין תהיו חייבים להגן על המידע שלכם ועל שרשרת האספקה. אין קיצורי דרך בזה.

אני אישית מתחבר לגישה "הוונילה" – כמה שפחות תחזוקה, כמה שיותר חדשנות. פתרונות מדף טובים מאפשרים לי ולצוות שלי להתמקד בלספק ערך עסקי, במקום בלכבות שריפות תשתית.

בעולם מקביל אם לא היית CIO, במה היית עוסק?
בעולם מקביל? כנראה שהייתי לובש סינר או קסדה. יש בי אהבה גדולה לעולמות הבישול והאפייה הדיוק, היצירתיות, השילובים הלא צפויים – זה מדליק אותי. מצד שני, גם עולם הבנייה תמיד סקרן אותי. הרעיון של להפוך חלום לתוכנית, ותוכנית למציאות פיזית.

בסוף, בין אם זו מנה מושקעת או תשתית IT מורכבת זה תמיד אותו קסם בעיניי: לקחת משהו לא קיים ולבנות ממנו משהו שעובד, מרגש, ומדויק.

נוצר באמצעות AI

איזה גאדג’ט אתה הכי רוצה לקנות עכשיו?
רכב חשמלי אוטונומי, אבל אמיתי – לא כזה שצריך עדיין להחזיק את ההגה במקרה שמשהו משתבש, אלא כזה שאני יכול להיכנס אליו, להפעיל מצב "משרד נייד", ולעבוד בשקט עד ההגעה.

הבעיה? בישראל זה עדיין פנטזיה. הטכנולוגיה כבר פה, אבל הרגולציה, התשתיות והנכונות עוד לא. אז בינתיים אני נוהג בעצמי, חולם על הזמן שבו גם הכביש יהיה חכם ולא רק הרכב. אז הגאדג'ט שאני הכי רוצה עכשיו? זה שלא רק נוסע – אלא נותן לי את הזמן שלי בחזרה.

באיזה אפליקציה אתה משתמש וכולם חייבים להכיר?
כאחד שמבלה לא מעט שעות בכבישים ביום, האפליקציות שאני ממליץ עליהן Blinkist או Wiser. לפעמים אין לי זמן לקרוא ספרים שלמים אז אני לוקח אותם בתמצית – 15 דקות, רעיונות גדולים, השראה קטנה להמשך היום. לא תמיד צריך לקרוא את כל הספר – לפעמים מספיק להבין את הפרק החשוב.

"מה שאז לקח למנמ"רים זמן להבין, אנחנו כבר מביאים איתנו לעידן ה-AI. כולנו מרגישים את ה-FOMO, את הלחץ להכניס AI לארגון בכל מחיר, אבל הפעם אנחנו הרבה יותר שקולים

איזה פרומפט משמש אותך במיוחד?
הפרומפט שאני חוזר אליו שוב ושוב הוא: "מה אני מפספס כאן?". זה נשמע פשוט, אבל הוא פותח לי זוויות חדשות. בין אם זה ניתוח מערכת, תהליך עסקי או אפילו גיבוש תוכניות – אני משתמש בפרומפט הזה כדי לגלות נקודות עיוורות, לבדוק הנחות יסוד ולהכניס קצת צניעות לתוך תהליכי קבלת ההחלטות.

ובערבים, כשאני עובר ממצב CIO למצב אבא, הפרומפט משתנה ל: "תן לי סיפור קצר לפני שינה שמתחרה בטיקטוק". פרומפט טוב לא רק פותר בעיה הוא משנה את איך שאתה חושב עליה.

לאיזו חברה או מנמ”ר אחרים אתה רוצה לפרגן על עבודה טובה?
קהילת המנמ״רים בארץ היא בעיניי מהקהילות הכי מרשימות שיש – מגוונת, תומכת ובעיקר מתמודדת עם אתגרים שלא היו מביישים שום סטארטאפ או חברה ותיקה. במיוחד בחמש השנים האחרונות עם הקורונה, שינויים מאקרו-כלכליים, מלחמות… ראינו כאן מנמ״רים שמובילים טרנספורמציות דיגיטליות אמיתיות, ולא רק על הנייר.

אני רוצה לפרגן במיוחד לשניים: טל אפשטיין, שהצעיד ארגון מורכב ועתיר טכנולוגיה קדימה בלי לאבד את הקשר לקרקע;  ומיכל לוי הרוש, שהפכה את ה-IT לגורם מפתח בצמיחה ובהובלה. שניהם קולגות שאני בקשר מולם שנים ומוכיחים שמנמ"רים טובים לא רק מתקנים תקלות, אלא מייצרים ערך.

יש לך סיפור על מקרה מעניין, מצחיק או מעורר השראה שקרה במהלך הקריירה?
באחד הארגונים שבהם עבדתי היינו בדיוק בתחילת עידן הענן. התחילו לזרום הכרזות מכל עבר Cloud Everything, Now! אבל אז הגיע שלב ההתפכחות: הבנו שצריך להתמודד עם מעבר מ-CAPEX ל-OPEX, לבנות אמון מול ספקיות הענן ולחשוב ברצינות על סיכוני דליפת מידע ואבטחה.

מה שאז לקח למנמ״רים זמן להבין, אנחנו כבר מביאים איתנו לעידן ה-AI. כולנו מרגישים את ה-FOMO, את הריצה לחדשנות, את הלחץ להכניס AI לארגון בכל מחיר. אבל הפעם אנחנו הרבה יותר שקולים. אנחנו יודעים שאפשר לרוץ אבל רצים עם קסדה. הפואנטה? מנמ"רים טובים לא עוצרים את הקדמה, הם פשוט דואגים שהיא תגיע ליעד בשלום.

ואחת לסיום: איזה טיפ תיתן ל-IT דירקטור שרוצה להיות CIO?
שאלה מצוינת. בעיניי, האתגר המשמעותי של מי שרוצה לעשות את הקפיצה זה לשנות זווית הסתכלות. במקום לחשוב "מה אפשר לעשות עם הטכנולוגיה שיש לי", צריך להתחיל לחשוב מה באמת כואב לארגון, ומה הערך שאפשר לייצר דרך פתרון אמיתי.

המעבר הוא מחשיבה של Inside-Out ל-Outside-In. לדבר עם אנשי ה-GTM, להבין את השטח, לזהות חסמים עסקיים ולבוא עם הצעות שפותרות בעיה, ולא רק מתקינות מערכת. חובה לשאול גם שאלות עסקיות – לא רק טכניות.

רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פרטים ונהיה בקשר