המחסור הבא בשבבים יגיע בשנים הקרובות, אבל כנראה שלא תנחשו למה

תמונה: Unsplash

המחסור העולמי הבא בשבבים עלול להגיע לא ממגפה או משיבושים לוגיסטיים, אלא ממקור שקט והרסני הרבה יותר: בצורת. מחקר חדש של חברת הייעוץ PwC מזהיר כי בתוך עשור, כשליש מייצור המוליכים למחצה בעולם יהיה תלוי באספקת נחושת הנמצאת בסיכון חמור עקב מחסור במים. המשבר האקלימי מכה באחד מחומרי הגלם החיוניים ביותר לתעשייה, ומאיים לחנוק את "נשמת אפה החבויה" של תעשייה שהולכת ומסתמכת על שבבים יותר ויותר.

על פי המחקר, מחסור במים מהווה איום רציני על אספקת הנחושת בשווקי מפתח כדוגמת צ'ילה, שם מכרות הנחושת ממלאים תפקיד חיוני בשרשרת האספקה של שבבים ומספקים חומרים מרכזיים לייצורם. פעולות הכרייה דורשות כמויות אדירות של מים, וכאשר תנאי האקלים המשתנים מחוללים בצורות, גובר הסיכון להחמרת המחסור הקיים.

אך צ'ילה אינה לבדה. ב-PwC מציינים לא פחות מ-17 מדינות נוספות המספקות חומרי גלם לתעשייה ועומדות בפני אתגרים דומים. בין שווקי המפתח הנוספים שצוינו בדוח נמנות גם סין, ברזיל, מקסיקו ואוסטרליה. מכאן עולה בבירור כי לא מדובר בסכנה מקומית ליבשת אמריקה בלבד, אלא באתגר גלובלי רחב היקף.

ב-PwC מעריכים כי ההשפעה תורגש בתוך עשור, ואם התעשייה לא תיערך לכך מראש, "השיבוש בשרשראות האספקה עלול להיות הרסני לתעשיית הטכנולוגיה העולמית". גלן ברם, מוביל התחום בחברה בדרום קוריאה, מדגיש את חומרת המצב: "קשה לחשוב כיום על חברה שלא מסתמכת על שבבים בצורה כלשהי. הם מהווים בסיס לביטחון כלכלי, חיוניים למיצוי הפוטנציאל של הבינה המלאכותית, ומהווים חלק בלתי נפרד מהתפתחותה של אנרגיה מתחדשת".

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

לא המשבר הראשון בתחום

תעשיית הטכנולוגיה כבר התמודדה עם מחסור בשבבים בשנים האחרונות, בעיקר במהלך הזינוק בביקוש בתקופת מגפת הקורונה. המחסור ההוא נבע משיבושים במפעלים ובשרשרת האספקה, והייתה לו השפעה עצומה על תעשיות רבות. לכן, לדברי לין בייבר, סגנית מובילת הקיימות הגלובלית ב-PwC, צעדים יזומים הם חיוניים למניעת שידור חוזר של המשבר: "הסתגלות אקלימית חכמה יותר תאפשר זריזות, תעורר חדשנות ותמקם חברות כמובילות בעולם הפכפך יותר".

האזהרה של PwC אינה תרחיש דמיוני, אלא קריאת השכמה דחופה. כפי שלמדנו ממשבר הקורונה, היערכות מוקדמת אינה מותרות אלא צורך קיומי עבור הכלכלה המודרנית. ההבדל הוא שהפעם, השעון לא מכיל גרגירי חול, אלא טיפות מים, והוא הולך ואוזל.