המאבק המשפטי נפתח: האם השיחות עם ChatGPT יישארו פרטיות?

תמונה: Pexels

נראה כי המאבק בין הזכות לפרטיות של משתמשים ברחבי העולם ובין הרצון של עסקים שונים לשמור על הזכות לקניין שלהם יוכרע בבית המשפט. בימים אלו, הרחק מהרדאר הישראלי, מתנהל קרב משפטי בין כלי התקשורת הפופולרי "הניו יורק טיימס" ו־OpenAI, שבמרכזו השאלה – איזו זכות גוברת: פרטיות או קניין? נכון לעכשיו נראה כי הפרטיות של המשתמשים היא זו שבדרך להיפגע.

אחת ההבטחות הראשונות של כל כלי בינה מלאכותית כיום היא היכולת לשלוט במידע שנשמר במערכת וברמת הפרטיות שלו. OpenAI כמובן לא שונה ומאפשרת למשתמשים להחליט אילו שיחות לשמור ומאילו להיפטר. אך לאחרונה בית המשפט נעתר לבקשת העיתון וכלי תקשורת נוספים שתומכים בו, והוציא צו שמורה לחברה לשמור את כל השיחות של כל לקוחותיה עד לסיום ההליך המשפטי.

המחשבה הטבעית היא ששאלת הפרטיות הייתה עולה לראשונה דווקא במשפט פלילי, לאחר שמישהו היה נעזר ב-AI למשל כדי להעלים ראיות לתכנון רצח או מתכון לרקיחת סמים, אך דווקא "NYT", ברצונם לשמור על מקור הכנסה ולמנוע מאנשים לעקוף את חומת התשלום שלהם, הצליחו להביא לקדמת הבמה את אחת מהשאלות המהותיות ביותר שצריך לתת עליהן מענה.

"חשש לפגיעה במאות מיליונים"

תחילת הסיפור עוד ב-2023, כאשר "הניו יורק טיימס" פנה לבית המשפט ותבע את OpenAI ומיקרוסופט בטענה כי "כלי ה-AI שלהן מעתיק ומשתמש במיליוני כתבות". לטענתם, משתמשים כבר הספיקו למחוק ולהעלים את השיחות שבהן ביקשו מ-ChatGPT לעקוף את חומת התשלום באתר ולכן נחוצה המהירות. על פי השופטת אונה וונג, החתומה על הצו, OpenAI לא שיתפה עם בית המשפט את הלוגים המחוקים ולכן לא ניתן להפריך את טענת ה-NYT.

בציוץ ברשת X מסר מייסד ומנכ"ל OpenAI כי "אנחנו מתכוונים להילחם בדרישה הזו עבור כל המשתמשים שלנו, זהו עיקרון יסוד".

recently the NYT asked a court to force us to not delete any user chats. we think this was an inappropriate request that sets a bad precedent.

we are appealing the decision.

we will fight any demand that compromises our users' privacy; this is a core principle.

— Sam Altman (@sama) June 6, 2025

בינתיים OpenAI הגישה ערעור על ההחלטה בטענה שהצו פוגע בפרטיות של מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם מכיוון שכעת "החברה מחויבת לשמור ללא הגבלת זמן את כל התוכן, והכל על בסיס השערות בלבד". במסמכים שהגישה בערעור, ובהודעה למשתמשים שפרסמה, ציינה OpenAI כי הצו יחול על כל המשתמשים במסלול הרגיל, Plus+ וה-Pro, אך לא על לקוחות ChatGPT Enterprise או ChatGPT Edu, וגם לא על משתמשים החוסים תחת הסכמי Zero Data Retention (ללא שמירת נתונים).

החברה דורשת לקיים דיון נוסף במטרה לנסות ולהפוך את ההחלטה, אך בינתיים היא מזהירה כי היא נאלצת בעל כורחה לוותר על תקנות פרטיות שהיו נהוגות במשך שנים ולפגוע בהגנות הפרטיות שעליהן התחייבה כלפי המשתמשים שלה בתנאי השימוש. בהצהרה אף נכללה רמיזה לפיה הצו לא יאפשר ל-OpenAI לעמוד בדרישות האיחוד האירופי בנושא פרטיות, ה-GDPR.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

ב-OpenAI פעלו לאורך סוף השבוע כדי לנסות ולהרגיע את השטח, ובעיקר את המשתמשים המודאגים. מנהל התפעול של החברה, בראד לייטקאף, טען כי מדובר בצעד חריג של הניו-יורק טיימס וכי "אנחנו נמשיך להיאבק בהחלטה כדי לשמור על אמון המשתמשים שלנו ועל פרטיותם".

לצד ההצהרה, בחברה מיהרו לפרסם מסמך שאלות ותשובות שמסביר מדוע הנתונים יישמרו לעת עתה ומהן המגבלות של השימוש במידע שנשמר. למשתמשים שכן יושפעו, החברה הבהירה כי הצ'אטים שנמחקו לא יועברו אוטומטית ל"ניו יורק טיימס", אלא יישמרו בנפרד במערכת מאובטחת ויוגדרו תחת "legal hold". כלומר, לא ניתן יהיה לגשת אליהם או להשתמש בהם למטרות אחרות פרט לעמידה בדרישות החוק. ב-OpenAI המשיכו בניסיונות ההרגעה בטרם משתמשים יתחילו לנטוש למתחרים, והדגישו כי רק לקומץ אנשים, כולם אנשי אבטחת מידע וצוותים משפטיים, תוענק גישה לנתונים "ורק במידת הצורך לעמוד בהתחייבויות החוקיות".

תוצאה סופית במאבק בין OpenAI וכלי התקשורת יכולה להגיע גם רק בעוד מספר שנים, אבל כבר עכשיו ברור שכל תוצאה שתתקבל תהווה תקדים על הדרך שבה אנו נשתמש בבינה המלאכותית בעתיד, העניין הוא רק כמה זמן זה ייקח וכמה אנשים יפגעו בדרך.