{ דעה }

ממשל טראמפ החליט שכספי ציבור לא יחולקו יותר כחבילות סיוע, אלא יומרו למניות בחברות עצמן. מהם היתרונות והחסרונות והאם מודל כזה יכול להיות נכון גם בישראל?

חשבתם שהסוכנים ישנו רק את חוויית המשתמש? תחשבו שוב. הם משנים גם את הפלטפורמות, את המפתחים ואת מודלי ההכנסות בארגונים. בקרוב הדיגיטל כבר לא יהיה אותו דבר

תקנות הסייבר החדשות מעניקות למערך הלאומי סמכויות חסרות תקדים - בלי חקיקה, בלי מגבלות ובלי פיקוח פרלמנטרי. מה שנולד כצעד חירום עלול להפוך לנורמה מסוכנת

בשנה החולפת חל זינוק במתקפות הנדסה חברתית, בהן תוקפים עוקפים את שיקול הדעת של הקורבן. GenAI הפכה את פשיעת הסייבר לזולה ומושכת, וההגנות האפקטיביות ביותר הן לא תמיד טכנולוגיות

הצו הנשיאותי החדש של טראמפ מצהיר מלחמה על "Woke AI" ומסיר חסמים מהמגזר הטכנולוגי, אבל מתעלם מהשאלה הקריטית: מה קורה כשה-AI שוגה, מפלה או מפר זכויות? ללא רגולציה, האחריות הולכת ליפול על כתפי הארגונים

מאחורי היוזמה הישראלית-אמריקאית לקרן מחקר משותפת מסתתר מהלך גיאופוליטי: עיצוב כללי המשחק של תשתיות העתיד. כך יכולים ארגונים, מדינות ומנהיגים להשתלב או להחמיץ

בעולם שבו טכנולוגיה ואנשים שזורים זה בזה, מנהלי מערכות המידע נדרשים לנווט לא רק בין שרתים וקוד, אלא גם בין אסטרטגיה, תרבות וחדשנות אנושית

הבינה המלאכותית כבר קובעת מי ייעצר, מי יתקבל לעבודה ומי יקבל טיפול רפואי - והכול בלי כללים, בלי שקיפות ובלי אחריות

טראמפ הוכיח בביקורו במזרח התיכון שהוא רוצה להפוך את האיזור למוביל טכנולוגי ושותף של ארה"ב. ענקיות כמו אנבידיה ו-OpenAI הצטרפו מהר, ועכשיו ישראל חייבת לקחת את ההובלה

הבינה יוצרת, היוצרים תובעים – והחוק עוד רחוק מאחור. בינתיים, אנשי ה-IT מתמודדים עם שאלות חדשות של אחריות, ואת הפתרון אולי תספק דווקא טכנולוגיה שאף אחד לא באמת הבין עד לאחרונה