שרת המידע: האם ישראל יכולה להפוך למעצמת דאטה סנטרים?

תמונה: dreamstime

בשנים האחרונות ישראל עושה את צעדיה הראשונים בתחום מרכזי הנתונים, עם הקמת חוות שרתים על ידי ענקיות כמו גוגל ואמזון במסגרת פרויקט נימבוס הממשלתי, הצטרפותה של מיקרוסופט עם אזור ענן מקומי וההכרזה של Nvidia על הקמת חוות שרתים במבוא כרמל בהשקעה של יותר מחצי מיליארד דולר.

רן עבודי. צילום: תדיראן

ישראל משחקת כמובן בזירה העולמית הצומחת בקצב גבוה – על פי דוח של חברת הנדל"ן הבינלאומית JLL, שוק מרכזי הנתונים העולמי צפוי להתרחב בשיעור צמיחה שנתי של 15%-20% עד 2027, עם השקעות צפויות של כ-170 מיליארד דולר.

האם ישראל מוכנה לעמוד באתגרים הייחודיים של התחום ולהפוך לשחקן משמעותי בשוק הדאטה סנטרים העולמי? נראה שהכניסה של החברות הגדולות היא רק יריית הפתיחה.

"יש תכנון להקמה של יותר מ-40 דאטה סנטרים ברחבי המדינה, מצפון ועד דרום, מה שהופך את התחום לנדל"ן מניב מהותי", כך מספר רן עבודי, מנכ"ל תדיראן פתרונות אנרגיה, המספקת מערכות אל-פסק לדאטה סנטרים.

הוא מוסיף כי "ישנם אזורים נרחבים בצפון ובדרום שעדיין אינם מפותחים, והקמת דאטה סנטרים שם מהווה הזדמנות ליצירת אזורי תעשייה חדשים, הרחבת התעסוקה וחיזוק הכלכלה".

מי ששולט במידע – שולט בתעשייה

יש תחומים רבים שבהם ישראל כמדינה, וישראלים כאינדבידואלים או כחברות, מצטיינים בהם – בין שמדובר בטכנולוגיה, רפואה, חקלאות ואפילו תרבות. האם יש מקום וצורך לגדול בתחום נוסף? מבחינת המומחים שהתראיינו לכתבה התשובה מובנת מאליה.

"כל העולם הולך לכיוון ה-AI", מסביר צח נמר, סמנכ"ל פרויקטים בחברת ברן ישראל, חברה ישראלית המספקת פתרונות הנדסיים לפרויקטים במגוון תחומים. לדבריו, "בין שמדובר בחקלאות, תעשיות שונות, עולם הרפואה או כל תחום אחר, כולם מתפתחים בהיבטי AI בכיוונים שונים מותאמים לענף הרלוונטי. כשמדברים על AI, מדברים על התפתחות מאוד ענפה שדורשת מאגרי נתונים עצומים".

יניב לוטרינגר, מנהל הפעילות של JLL בישראל מסכים: "הדאטה סנטרים וה-AI נמצאים כיום בליבת הכלכלה והחדשנות הגלובלית ומשפיעים ישירות על כל תחומי החיים: בריאות, חקלאות מדייקת, ניהול יעיל של משאבי אנרגיה ותשתיות חכמות. היכולת לעבד ולהפיק תובנות מדאטה בעזרת AI הפכה ליתרון תחרותי מרכזי".

"בניגוד לתחומים אחרים", עבודי מחדד, "עולם הדאטה סנטרים הוא הבסיס לכלכלה הדיגיטלית. שליטה במידע היא שליטה בכל התעשיות – החל בביטחון וכלה במסחר ושירותים".

רוצים לקבל את הניולזטר השבועי של ITtime? הירשמו כאן 

החרם שיעצור את הקידמה?

למרות החשיבות העצומה של הענף הזה לכלכלה המקומית, אחד המכשולים שיכולים לעכב את הצמיחה שלו הוא הממשל האמריקאי. בחודש ינואר האחרון, נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן הכריז על הגבלה של ייצוא שבבי AI מארה"ב למדינות בעולם בהן ישראל.

תום קורן, צילום: שי כהן

ביידן פירסם את הדברים שבוע לפני שסיים את הכהונה שלו ונתן 120 יום להערות, כך שהאיסור אמור להיכנס לתוקף במהלך חודש מאי, אלא אם הנשיא הנוכחי טראמפ יבצע בו שינויים או יבטל אותו. חברת אנבידיה – שהקמת מרכז הנתונים שלה יכולה להיפגע מהמהלך – יצאה נגדו באופן פומבי, אך גם המתחרות שלה וחברות קטנות יותר עלולות להיפגע.

תום קורן, מנכ"ל קבוצת Exelera, בעלת כבל תת ימי וספקית תשתיות דיגיטליות בינלאומיות, אופטימי. "אני לא חושב שהמגבלות הללו יישארו לטווח הארוך", הוא אומר. לדבריו מדובר במגבלה שתביא "לריקון החזון של המזרח התיכון, ובתוכו האמירויות וסעודיה, כאזור שהוא מעצמת AI וזאת לאחר שכבר טריליונים של דולרים הושקעו בכך". קורן מאמין גם שאם החלופה היא הישענות על הסינים, הוא רואה סיכוי שהאמריקאים יעדיפו ללכת לכיוון הזה, ומוסיף שישנם פרסומים על כך שנעשים מאמצים מאחורי הקלעים להוציא את ישראל מהרשימה הזאת.

עוד הוא מציין שנכון לעכשיו מוקדם להתייחס לנושא ההשפעה על התעשייה. זאת מאחר שאנחנו עדיין בתוך 120 ימי ההערות וההגבלות עדיין לא בתוקף: "כל השחקנים בישראל שהנושא רלוונטי להם כבר ביצעו את הרכישות והתעשייה נתנה מענה בהצטיידות מוקדמת".

"ישראל נהנית ממיקום אסטרטגי המשמש כגשר בין מזרח למערב, ויכולה להפוך למרכז מידע וטכנולוגיה גלובלי"

"אבל", הוא אומר, ומציין שזה "אבל" גדול, "ככל שמגבלה זו תישאר בקונסטלציה שבה היא שרירה וקיימת, כל החזון לגבי המזרח התיכון והתפתחותו תהיה מוטלת בספק". קורן אומר שכמובן "אי אפשר בלי האמריקאים – יש כאן יותר מדי נסיבות גאופוליטיות שמונחות על הכף, ובהן הצורך להפוך את ישראל למעצמת AI. מהלך כזה יעניק לישראל נשק גאופוליטי משמעותי".

השכנות של ישראל – אתגר לצד הזדמנות

יניב לוטרינגר. צילום: אמיר לוי

מצבה הבטחוני של ישראל הופך אותה למקום שכדאי שיהיו בו מרכזי נתונים מקומיים – בשביל לשמור על המידע הקריטי כאן וגם כדי לחזק את הכלכלה המקומית, על פי המומחים. "האינטרס הכלכלי והלאומי של ישראל להשתלב בתחום הדאטה סנטרים הוא עצום", מסביר לוטרינגר, "מדובר בהזדמנות משמעותית ליצירת מקומות עבודה איכותיים, למשיכת השקעות זרות ולפיתוח תשתיות חיוניות שיתמכו בענפי טכנולוגיה מתקדמים כמו סייבר ו-AI".

נמר מוסיף על הפן הביטחוני: "לא ניתן לסמוך על כך שדאטה סנטר ישב מחוץ למדינה. לדוגמה, פרויקט הנימבוס של חברת אמזון, שנועד לשרת גופי ממשלה שונים, כולל גופים ביטחוניים, גרם לאמזון להקים דאטה סנטרים בארץ".

מצד שני, עבודי אופטימי ורואה פה דווקא הזדמנות לעבוד עם השכנים. "ישראל נהנית ממיקום אסטרטגי המשמש כגשר בין מזרח למערב, ובפרט בין מדינות המפרץ לאירופה. בעקבות הסכמי אברהם נפתחו הזדמנויות חדשות להפוך את ישראל למרכז מידע וטכנולוגיה גלובלי".

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

כשהמידע הוא יעד

אבל יש גם צד שני למצבה הבטחוני של ישראל – מרכזי הנתונים יכולים גם להפוך ליעד לתקיפה. "כשפוגעים בדאטה סנטר זה יכול להשפיע על הארגון עצמו וגם על כל מי שמחובר ותלוי בדאטה סנטר הזה", מסביר נמר, "במדינת ישראל בונים עם קירות בטון עבים, בלי חלונות, עם עובי קירות מיוחד כדי להגן מפני ירי טילים".

"מדובר בהזדמנות משמעותית ליצירת מקומות עבודה איכותיים, למשיכת השקעות זרות ולפיתוח תשתיות חיוניות שיתמכו בענפי טכנולוגיה מתקדמים"

"יש כל מיני רמות של דאטה סנטרים, מה שנקרא Tier 1, 2, 3, 4", מוסיף איגור דובב, ראש תחום מערכות בחברת ברן ישראל, "ככל שהרמה גבוהה יותר, כמו בבנקים או שירותים ביטחוניים, כל המערכות כפולות – מרכז האנרגיה הוא כפול, צינורות שמספקים מים ליחידות הקירור הם כפולים וכבלי החשמל מגיעים ממקורות שונים".

עבודי מחזק: "הדאטה סנטרים נבנים לפי תקן Tier 4 הכולל מבנים ממוגנים, לעיתים תת-קרקעיים, עם רמות אבטחה גבוהות ביותר. מבנים אלו מתוכננים כך שהסיכון לפגיעה יהיה מינימלי גם בתרחישי קיצון".

כמו 15,000 קומקומים כשכל מה שאתה צריך זה שרת

בארצות הברית חברות הטק פועלות לחבור ליצרני אנרגיה אטומית כדי להגביר את ייצור החשמל ולענות לדרישה הגוברת של מרכזי הנתונים שלהם, ויש חשש של ממש של עודף ביקוש שיגדיל את חשבונות החשמל.

ישראל, אם להתנסח בלשון המעטה, אינה מעצמת אנרגיה אטומית. רוב הייצור בישראל, על פי נתוני נגה – המנהלת את משק החשמל בישראל – הוא מגז טבעי (כ-70%-80%) ואנרגיה מתחדשת מהווה רק כ-4%-10% מהייצור (תלוי מתי מודדים).

כל חילוץ דאטה או תמונה שלכם בסגנון ג'יבלי זה כמו להרתיח מים. אילוסטרציה: Engin Akyurt, pexles

"קיים מחסור בתשתיות חשמל", עבודי מעלה את החשש, "ולכן נעשים מאמצים להקים תחנות כוח סולאריות עם אגירה, וכן תחנות משנה בסמוך לדאטה סנטרים כדי להבטיח אספקת חשמל יציבה".

נמר שם את הדברים בפרופורציות. החשמל הנדרש לדאטה סנטר שאנבידיה מקימה בשער הכרמל תצרוך לדבריו 30 מגהוואט – שהם שווי ערך ל-15,000 קומקומים חשמליים. ישראל, לפי נתוני נגה, צרכה בשיא שלה יותר מפי 500 מזה באוגוסט 2023, אז הצריכה הגיעה ל-15,690 מגהוואט. בשגרה ובימים פחות חמים הצריכה מגיעה גם לפחות מ-10,000 מגהוואט.

צח נמר. צילום: ניב קנטור

במילים אחרות, כאשר יוקמו פה חוות שרתים, ככל הנראה לא יהיה צריך מיד לצאת לארון חשמל של המדינה כדי לבדוק למה השאלטר קפץ. עם זאת, לאנבידיה כבר יש צורך להקמת מרכז נתונים נוסף בהספק של 60 מגה-וואט, לפי נמר, שמוסיף כי "הקמה והפעלה של חדרי מחשב בהספקים הללו דורשות מענה הנדסי לאספקת החשמל הנדרשת, יכולת הנדסית למענה לצרכי הקירור וצרכים הנדסיים נוספים".

לוטרינגר אופטימי ולדבריו, "האתגר האנרגטי הוא משמעותי אך ניתן להתמודד איתו בעזרת השקעות באנרגיה מתחדשת ובפתרונות אגירת אנרגיה מתקדמים. בנוסף, קיימת אפשרות לשיתופי פעולה אזוריים בתחום האנרגיה".

"הקמה והפעלה של חדרי מחשב לחווה דורשות מענה הנדסי לאספקת החשמל הנדרשת, יכולת הנדסית למענה לצרכי הקירור וצרכים הנדסיים נוספים"

להקצות קרקעות ולהקל ברגולציה

המומחים מסכימים שלמרות האתגרים שהם העלו בשיחה, האינטרס של המדינה ושל הסקטור הפרטי הוא להשקיע בתחום הזה.

כמו בישיבה יעילה, המומחים מונים אקשן אייטמז שיאפשרו לתחום להתקדם. מעבר לעניין האנרגיה, נמר, לוטרינגר ועבודי מצביעים בעיקר על הסרת חסמי רגולציה, בין אם מדובר בהקצאת קרקעות או השגת רישוי מתאים להקמת מרכזים כאלה. נמר אף אומר כי לטעמו "תהליך הרישוי צריך להיות הליך הרבה יותר מהיר מאשר בכל ענף אחר".

עבודי קורא לממשלה לספק מענקים והקלות מס לחברות ולהתאים אזורי תעשייה קיימים למרכזי נתונים ולוטרינגר פונה אל הסקטור הפרטי בבקשה "להמשיך להוביל חדשנות טכנולוגית, להשקיע בהכשרה ובהכשרת כוח אדם מקצועי וליזום שיתופי פעולה בינלאומיים".