מערכת ברק לייט גארד של קבוצת דרייב נכנסת לשוק האבטחה ההיקפית

מערכת "ברק לייט גארד". צילום: Cogniteam

בישראל ובעולם, מערכות אבטחה היקפית מתבססות ברובן על מצלמות ומכ"מים. לכל אחת מהטכנולוגיות יתרונות וחסרונות ברורים: מצלמות מספקות תמונה ויזואלית אך מתקשות בזיהוי בתנאי תאורה קשים או במזג אוויר סוער, ומכ"מים אמנם מסוגלים לזהות תנועה למרחקים, אך דורשים כיול מסובך ולעיתים מותירים "שטחים מתים" שאינם תחת כיסוי. התוצאה היא צורך במערכות משולבות, יקרות ומורכבות לתפעול, שבמקרים רבים אינן מספקות מענה מלא לאתגרים של מתקנים קריטיים, גבולות או תשתיות חיוניות.

על הרקע הזה השיקה קבוצת דרייב את "ברק לייט גארד", מערכת אבטחה חדשה שפותחה על ידי חברת ברק 555, חברת בת של הקבוצה, בשיתוף עם Innoviz (יצרנית חיישני LiDAR) ו-Cogniteam, שפיתחה את תוכנת האנליטיקה מבוססת ה-AI.

בשיחה עם ITtime מספר בני לב, מנכ"ל ברק 555, כי המערכת משלבת שלושה רכיבים מרכזיים: חיישן LiDAR תלת־ממדי, מצלמות וידאו ותוכנת אנליטיקה. השילוב הזה נועד להתמודד עם חסרונות שלדבריו קיימים במערכות קיימות. לם טוען כי "ה-LiDAR מייצר תמונה תלת-ממדית שאינה מושפעת ממזג אוויר או מתנאי תאורה. המצלמה ננעלת אוטומטית על כל תנועה חשודה ומקליטה 24/7, והאנליטיקה יודעת לזהות גם עצמים סטטיים באזורים שהוגדרו סטריליים – יכולת שלא קיימת במערכות מבוססות מכ"ם בלבד".

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

"יתרון נוסף טמון באופן הכיסוי. בעוד שמכ"מים רגילים מצריכים כיול "על עיוור" ויוצרים נקודות מתות, חיישן ה-LiDAR מרכיב תמונה תלת־ממדית מלאה מהחזרים, כך שהמפעיל יודע במדויק מה מכוסה. גם כאשר המצלמה מתמקדת באובייקט חשוד, החיישן ממשיך לסרוק את כל המרחב ומבטיח רציפות ניטור".

סוגיית הכיול, שנחשבת לאחד האתגרים המרכזיים בפריסת מערכות אבטחה, אמורה גם היא לקבל מענה. לדבריו של לב, "מערכות מכ"ם דורשות כיול פיזי בשטח ועבודה של שעות. בברק לייט גארד ניתן לבצע קליברציה מלאה מרחוק בתוך זמן קצר, ללא צורך בסיור פיזי – וזה יתרון משמעותי במיוחד בפריסות בשטחים עוינים או מורכבים".

גם בהיבט הטכני המערכת מבוססת על רכיב מתקדם: חיישן InnovizSmart Long-Range, שתוכנן במקור עבור כלי רכב אוטונומיים. החיישן עמיד לשמש חזקה, גשם, אבק וערפל, ופועל בטווח של 2 עד 400 מטר. הוא מציע רזולוציה זוויתית של 0.1°x0.05°, יכולת הפרדה של סנטימטר אחד, וכמעט שישה מיליון פיקסלים לשנייה – נתונים שמאפשרים לזהות בבירור אובייקטים סטטיים ותנועה גם יחד.

בפן התפעולי, המערכת מאפשרת שליטה מרחוק באמצעות טכנולוגיות דחיסה מתקדמות. כך ניתן לצפות בה ולהפעיל אותה מהמשרד או מהמכשיר הסלולרי. ההמחשה התלת ממדית מציגה לא רק תנועה אלא גם את מיקומה המדויק ביחס לגדר או למתקן, וכל האירועים מתועדים לצורך חקירה וניתוח בדיעבד.

בדרייב מציינים כי המערכת נמצאת כיום במו"מ עם משרדי ממשלה ורשויות בישראל, לקראת הטמעה בטווח זמן של ימים עד שבועות. השימושים המרכזיים נעים מהגנת גבולות ויישובים, דרך מסילות רכבת ומפגשי כביש-רכבת, ועד מתקנים צבאיים, ממשלתיים ותשתיות קריטיות.

לדברי לב, "המשמעות היא שאפשר לא רק לזהות חדירה או ניסיון חדירה, אלא גם לשמר שליטה כוללת במרחב תוך כדי טיפול באירוע. ה-LiDAR ממשיך לסרוק, המצלמה מתעדת, והאנליטיקה מבטיחה דיוק גם בתנאים מאתגרים. זו קפיצה ביכולות האבטחה שעד היום לא הייתה זמינה בפריסה רחבת היקף".