אוקי, גיביתם את כל הנתונים. בטוחים שתצליחו לשחזר אותם?

הקריסה של AWS אתמול הזכירה כמה קל להפסיק לעבוד וכמה קשה לחזור לפעילות. רוב אסטרטגיות ה-Backup מתמקדות באחסון, ולא בהחזרת שירותים לפעולה. למי שאוהב לישון טוב בלילה, הנה 7 עקרונות שיסגרו את הפער

עופר רגב
21.10.25

תמונה: dreamstime

קריסת AWS אתמול הזכירה שוב ששירותים קריטיים יכולים ליפול לא רק בגלל מתקפת כופר, אלא פשוט מתקלה תשתיתית אחת, והשאלה שבאמת חשובה היא כמה מהר תוכלו להחזיר את המערכות לפעולה?

מתקפת כופר משתקת שפוגעת בחברה גדולה או שגיאת קונפיגורציה קטנה שהפילה סביבת ייצור בסטארטאפ – אירועי אובדן נתונים יכולים לקרות לכל אחד והם רק נהיים יקרים, תכופים ומאתגרים יותר לשחזור. נכון, רוב צוותי ה-IT מחזיקים מערכות גיבוי, אבל הגיבוי עצמו כבר לא מבטיח עמידות (Resilience) ארגונית. התקפות כופר מתוחכמות, טעויות אנוש ותלויות מורכבות בין שירותים הפכו את השחזור למשימה מורכבת.

כדי להבין טוב יותר את התמונה, לפי נתוני IBM, העלות הממוצעת של דליפת נתונים ב-2024 קפצה ל-4.88 מיליון דולר – 10% יותר לעומת שנה שעברה.

ברגעים קריטיים, ארגונים מסתמכים על מערכות הגיבוי שיחלצו אותם, אבל מאמצי השחזור לרוב מאכזבים. הבעיה אינה בהיעדר גיבויים, אלא בתהליך השחזור עצמו. רבים בצוותי IT עדיין מניחים כי אם יש גיבוי, יש שחזור מוצלח. זוהי תפיסה שגויה ויקרה. דוח עדכני של Veeam מצא כי 49% מהחברות לא הצליחו לשחזר את רוב השרתים שלהן לאחר תקריות רציניות, וזה מראה על מציאות כואבת: מרבית אסטרטגיות הגיבוי מתמקדות רק באחסון, ובקושי בהיבט הקריטי של השבת השירותים לפעולה.

במילים אחרות: זה שקובץ הגיבוי נמצא, לא מבטיח שתוכלו להרים את המערכת בחזרה. בתרחישים אמיתיים של DR – Disaster Recovery הצוותים נתקלים בתלויות לא ידועות, חוסר בתיאום בין צוותים, תיעוד חסר ופערים בין התשתיות לאפליקציות. כאשר נדרש שחזור שירותים בסדר מדויק, תחת לחץ זמן משמעותי, כל טעות קטנה הופכת לצוואר בקבוק רציני.

כדי לבנות עמידות אמיתית, מנהלי IT חייבים לחשוב מעבר לגיבוי אמין. הם צריכים לוודא שהגיבויים ניתנים לשימוש מהיר, מדויק ובטוח בדיוק ברגע שצריך אותם.

איך עושים את זה? שבעת עקרונות הפעולה הבאים הגיעו מניסיון אמיתי ומניתוח הפערים התפעוליים בשטח, והם הבסיס לכל אסטרטגיית גיבוי ושחזור מודרנית. כל אחד מהם נועד לסגור את הפער הבעייתי בין הגנת נתונים (Backup) לבין היכולת להחזיר שירותים לפעולה (Recovery). שנתחיל?

1. בצעו בדיקות שחזור תקופתיות (ולא רק סימולציה)

הגיבוי שלכם שווה משהו רק אם אתם יכולים באמת להשתמש בו. בדיקות שחזור שוטפות הן הדרך האפקטיבית ביותר לוודא שהאסטרטגיה עובדת בפועל. כדאי לדמות הפסקות מלאות (Full Outage) ולא רק שחזור של קבצים בודדים, ולשלב בבדיקה את כל הצוותים הרלוונטיים: IT, אבטחה (SecOps) וצוותי מפתח עסקיים. תרגילים כאלה חושפים פערים טכניים, תלויות נסתרות ועיכובים פרוצדורליים שבחיים לא תראו בדוחות הרגילים. מעבר לכך, הם נותנים לצוות ניסיון מעשי קריטי, מה שמפחית את הלחץ והבלבול כשקורה אירוע אמיתי.


כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime


2. אמצו אסטרטגיית גיבוי היברידית (Hybrid)

להסתמך על מיקום גיבוי אחד זה פשוט ליצור נקודת כשל יחידה (SPOF). אסטרטגיה היברידית משלבת אחסון מקומי, פתרונות ענן ואופציונלית גם פתרונות מנותקי-רשת (Air-gapped / Offline). כך, לצוותים יש מספר מסלולי שחזור לבחור מהם, בהתאם לאופי התקלה וחומרתה.

3. השתמשו במיפוי תלויות אפליקטיביות (ADM)

רוב השירותים העסקיים תלויים בעשרות רכיבים מקושרים, ולא בשרת בודד. אם מתחילים לשחזר בלי להבין את הקשרים ההיררכיים האלה (אימות, DNS, מסדי נתונים ועוד), אתם עלולים לשחזר רכיבים שיהיו לא תפקודיים. פתרונות ADM מספקים מבט בזמן אמת על הקשרים ומאפשרים לקבוע סדר עדיפויות שחזור נכון.

תמונה: dreamstime

4. יישום גיבויים בלתי ניתנים לשינוי (Immutable)

גיבויים הם בעלי ערך עצום עבור תוקפי כופר. אם הם מצליחים למחוק או לשנות את הקבצים, הסיכוי לשחזר הוא אפסי. גיבוי Immutable מגן על הנתונים מפני שינויים באמצעות מדיניות כתיבה חד פעמית (Write Once, Read Many) שאינה ניתנת לעקיפה. זהו קו ההגנה האחרון והקריטי ביותר מפני מחיקה זדונית.

5. תיעוד ואוטומציה של פלייבוק (Playbook) לשחזור

אירועי חירום הם לא הזמן לאלתורים. פלייבוק לשחזור מסודר נותן לצוות הוראות ברורות, שלב אחר שלב. אוטומציה של הפלייבוק (אתחול מערכות, איזון עומסים, בדיקות בריאות) היא קריטית להגברת המהירות והעקביות. אל תשכחו לשמור את הפלייבוק באופן מנותק (Offline), כדי להבטיח גישה גם כאשר מערכות הליבה נפלו.

6. ביצוע בדיקות בריאות תקופתיות ואימות לגיבויים

לפעמים גיבויים נכשלים "בשקט" (קבצים פגומים, שכפול שבור). דוח גיבוי שרץ בהצלחה לא מבטיח שהנתונים באמת שמישים. בדיקות בריאות (Health Checks) חייבות לכלול השוואות Checksum ושחזורי מבחן מלאים בסביבות מבודדות. אימות שוטף הוא הביטוח לכך שהגיבויים לא רק קיימים, אלא גם עובדים.

7. אבטחת גישה להרשאות ולמערכות הגיבוי

מערכות גיבוי הן יעד אטרקטיבי במיוחד לתוקפים. יש להגביל את הגישה באמצעות בקרות מבוססות תפקיד (RBAC) ואימות רב-שלבי (MFA). הרשאות הגיבוי חייבות להישמר בנפרד מתחומים ניהוליים אחרים. חובה להתייחס למערכות אלו כאל קריטיות, ולא כמשניות.

המדד האמיתי לעמידות

שמירת נתונים היא פעולה פשוטה יחסית, אבל השבת פעילות עסקית היא האתגר האמיתי. גיבויים בלבד לא מבטיחים רציפות עסקית.

עמידות (Resilience) אמיתית נמדדת ביכולת לשחזר מערכות, שירותים ופעילות עסקית בסדר הנכון, במהירות ובביטחון. זה דורש לא רק קבצי גיבוי תקינים, אלא גם תוכניות שחזור בדוקות, מתועדות, ממוכנות, מוגנות, וכאלה שמותאמות לדרך שבה המערכות פועלות באמת.

אסטרטגיות הגיבוי שלנו חייבות להתפתח לאסטרטגיות שחזור מקיפות. יצירת גיבוי היא לא סוף התהליך, אלא תחילתו של תהליך מורכב הרבה יותר, תהליך שמוכיח את עצמו רק ברגע שבו אתם נדרשים להחזיר את הגלגל לאחור.

עופר רגב הוא CTO and Co-founder בחברת Faddom

משרות פתוחות

קטגוריות

זה המקום להכיר את החברות, המשרדים וכל מי שעושה את ההייטק בישראל (ויש גם מלא משרות פתוחות!) #תוכן מקודם