רק אחת משש נשים היא מהנדסת – אז איך במכללה הזו יש 41% נשים?
בזמן שברוב מוסדות הלימוד שיעור הסטודנטיות לתחומים טכנולוגיים נע סביב 20% בלבד, מכללה אחת מציגה מספרים אחרים לגמרי. בראיון עם פרופ’ תמר רז-נחום, נשיאת מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ניסינו להבין מה עובד שם ואם אפשר לשכפל את המודל
פרופ' תמר רז נחום, נשיאת מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים. צילום: דורון לצטר
שוק ההייטק וה־IT בישראל הוא גברי ברובו. פחות משליש מהמועסקים בתחום הטכנולוגי הן נשים, ובתחומים כמו פיתוח תוכנה, אבטחת מידע והנדסה המספרים צונחים אף יותר. לפי הרשות לחדשנות רק 15% מהמועסקים במשרות הנדסה הן נשים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהפער לא נובע רק מבחירה אישית, אלא מהיעדר תחושת שייכות, חוסר בדמויות להזדהות ופערי ביטחון עצמי שמתחילים כבר בגילאי התיכון. על רקע המציאות הזו, בולט נתון אחד יוצא דופן: במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים 41% מהסטודנטים הן נשים.
זה לא רק נתון טכני, אלא תמונת מצב שמייצגת אפשרות לשינוי. בשיחה של ITtime עם פרופ' תמר רז-נחום, נשיאת המכללה, עולה תמונה של ארגון שבחר באסטרטגיה שקטה אך עקבית לשינוי – דרך ייצוג, אחריות ניהולית ותרבות של נגישות.
"זה לא מקרי שיש לנו הרבה נשים בדרגות מפתח"
פרופ’ רז-נחום מכהנת כנשיאה מאז 2022 והייתה חלק מצוות ההקמה של המוסד. "אני מאמינה שהנוכחות הנשית במוסד, במיוחד בתפקידים בכירים, יוצרת תחושת שייכות וביטחון עבור סטודנטיות", היא אומרת, "זה לא מקרי שיש לנו הרבה נשים בדרגות מפתח אקדמיות ומנהליות במכללה: ראש המינהל האקדמי ומנהלת המכינה הן נשים, ראש המחלקה הנדסת חומרים, ראש המחלקה למדעי המחשב וראש המחלקה להנדסה פרמצבטית הן נשים. דיקנית בית הספר להנדסת תוכנה וחשמל היא אישה, ויש דוגמאות נוספות – גם אני עצמי דוגמה לכך שאפשר להגיע לעמדות הנהגה בעולם האקדמי".
לדבריה, זה לא רק עניין של ייצוג. "זו לא רק מספרים, אלא שאלה של נגישות והזדהות", היא אומרת, "כשסטודנטית רואה נשים שמובילות זה משנה את כל התמונה. היא לא שואלת את עצמה אם היא מתאימה, היא פשוט מרשה לעצמה להיות שם".
את התובנה הזו היא לא שואבת רק מהתפקיד הניהולי שלה, אלא גם מהחוויה האישית שלה לאורך הדרך. "למדתי לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן המשכתי לדוקטורט בכימיה פיסיקלית תיאורטית. בלימודי הכימיה היו סביבי עוד בנות, אבל כשלמדתי פיזיקה נותרתי כמעט לבד. ניסיתי להיזכר ולא זכורה לי אף מרצה אישה, פרט למרצה אחת במתמטיקה. כל היתר היו גברים. זו תחושה זרה, לא נעימה. בתחילת הדרך כשהסתכלתי עליהם לא ראיתי את עצמי בעתיד במקומם. לא יכולתי לדמיין את עצמי פרופסורית".
הרגשת אפליה כלשהי במקום הזה?
"לרוב לא. גם כשהייתי שונה, הרגשתי קבלה. פרופ’ רפי לוין, חתן פרס ישראל ומי שזכיתי שיהיה המנחה שלי בלימודי הדוקטורט ומלווה אותי מאז לאורך הדרך, היה מנטור אמיתי עבורי. לא הרגשתי אפליה אקדמית ממנו, הוא טיפח וליווה נשים וגברים כאחד, ולשמחתי קיבל אותי כפי שאני, גם כששילבתי לימודים עם אהבה גדולה לריקוד. עם זאת, אני זוכרת לצערי גם מקרים אחרים שבהם כן נאמרו לי אמירות פוגעניות, אך לא נתתי להן להכתיב לי את המשך הקידום שלי".
הדברים האלה לא נאמרים בחלל ריק – כיום יותר מרבע (27%) מהנשים העוסקות בענף הטכנולוגיה ציינו כי הטיות או סטריאוטיפים הקשורים למגדר או גיוון והכלה היוו אתגר בכניסה למגזר ה-IT, וכ-36% מהנשים חוו אפליה מגדרית בעבודה.
המכללה מציגה כיום שוויון כמעט מוחלט בין נשים וגברים במספר הסטודנטים, לפחות מבחינת הרשמה, וגם נתוני ההשמה מצביעים על מגמה דומה לפי נתוני המכללה, במחזור תשפ"ג 86% מהבוגרים והבוגרות מצאו עבודה בתחום. במגזר הערבי 76% מהבוגרות השתלבו בשוק העבודה לעומת 59% מהגברים. "אנחנו מבצעים מעקב וניתוח של נתוני השמה במקצוע, כולל לפי מגדר", אומרת רז-נחום. "פער התעסוקה לטובת הגברים אינו משמעותי, ובאוכלוסייה הערבית אף נרשמת תעסוקה גבוהה יותר לנשים. הרוב המכריע של המהנדסות בוגרות המכללה עובדות במשרות טכנולוגיות".
לדבריה, ההצלחה הזו נובעת לא רק מציונים או ידע מקצועי, אלא גם מתרבות תומכת שמעניקה לסטודנטיות כלים, רשתות קשר והזדמנויות שוות לצמיחה. "חשוב לנו להראות לסטודנטיות שלא רק שיש להן לאן לשאוף – יש להן גם עם מי לצעוד". חלק מהתרבות הזו כולל תוכניות מיוחדות לנשים כמו תוכנית למנהיגות נשים שמעצימה סטודנטיות עם כלים לשוק העבודה ותומכת ביצירת רשת שייכות; קרן אביטל שמעניקה שתי מלגות של 7,500 ש״ח לסטודנטיות מצטיינות מרקע סוציו-אקונומי נמוך; ותוכנית קרוסריבר תומכת בסטודנטיות חרדיות בהנדסת תוכנה במלגות, ליווי מקצועי והזדמנויות נטוורקינג.
פרופ' רז-נחום מדגישה שמה שקורה באקדמיה הוא רק חלק מהפתרון, אבל שינוי אמיתי צריך להתחיל מוקדם יותר. "המסר הכי חשוב שלי למי שאמונים על חינוך הדור הצעיר הוא שחייבים לעודד בנות לתחומי ההייטק כבר בשלב בתי הספר. לשדר להן שהן יכולות, כי כשאין דמויות להזדהות איתן, קשה יותר להאמין שאת שייכת".
איזו עצה חשוב לך לתת לסטודנטיות להנדסה?
"לימודי הנדסה הם לימודים מאתגרים וארוכים, וכדי להצליח בהם צריך לפרק את המטרה – תואר בהנדסה – לתכנית עבודה שכוללת השקעה לאורך כל שנות הלימוד. אל תתייאשו מכישלונות, אלא תלמדו ותצמחו מהם. כל אחת מהסטודנטיות צריכה לזכור כי האחריות המלאה להצלחה בלימודים היא עליה, ובסיומם יהיו בידיה הכלים הנדרשים למהנדסות לעתיד".
