בעולם תובעים את ענקיות הטק ומקבלים פיצוי – למה הצרכן הישראלי נשאר מאחור?
בשבוע שעבר אזרחים בארה"ב הגישו תביעה ייצוגית נגד אמזון ובה נחשף שהיא לכאורה עקבה בסתר אחר תנועות הצרכנים ומכרה את הנתונים שנאספו. ובישראל? תיקון חדש עלול לקבע את חוסר היכולת של הצרכנים להתמודד מול תאגידים גדולים ובינלאומיים הפולשים למרחב הפרטי

כלי אפקטיבי ונפוץ לפיצוי הצרכנים. תמונה: dreamstime
דמיינו שאתם נכנסים לאפליקציה תמימה לקריאת חדשות, מזמינים משלוח או בודקים את מזג האוויר. כעת דמיינו שכל צעד שלכם באפליקציה – כל לחיצה, כל מיקום, כל הרגל דיגיטלי – נאסף, מאוחסן ונמכר בלי שתדעו על כך דבר. עכשיו תפסיקו לדמיין, כי זה כבר קורה.
בסוף ינואר האחרון הוגשה בארה"ב תביעה ייצוגית חדשה נגד אמזון ומחלקת הפרסום שלה, שטוענת כי היא עקבה בסתר אחר תנועות הצרכנים באמצעות טלפונים ניידים ומכרה את הנתונים שנאספו. התביעה חושפת כיצד החברה משתמשת בכלי פיתוח (SDK) המוטמע באפליקציות צד שלישי כדי לאסוף מידע אישי ורגיש – כולל נתוני מיקום, מקומות ביקור, מידע רפואי ואפילו סממנים דתיים – מבלי לבקש רשות מהמשתמשים. מידע זה משמש לבניית פרופילים מדויקים שנמכרים למפרסמים ויוצרים רווחים של מיליארדים על חשבון פרטיות הצרכנים.
איום גלובלי
בארה”ב ובאירופה תביעות ייצוגיות הופכות לכלי המרכזי שבאמצעותו צרכנים נלחמים בתאגידים שפוגעים בפרטיותם; בישראל, המצב שונה לחלוטין. אומנם תיקון חוק הגנת הפרטיות מטיל חובות על חברות, אך בפועל האכיפה מתבצעת בעיקר באמצעות עיצומים כספים, שעבור גופים גדולים אינם מספיק משמעותיים, ולא באמצעות תביעות ייצוגיות מצד אזרחים פרטיים שמטרתן לפצות את האזרח הנפגע. המשמעות: לצרכן הישראלי כמעט שאין יכולת משפטית אפקטיבית להתמודד מול תאגידים גדולים ובינלאומיים הפולשים למרחב הפרטי שלו.
בישראל חוששים מגל תביעות ייצוגיות
בזמן שהתביעות הייצוגיות הופכות לכלי משפטי קריטי בעולם, בישראל מקודם בימים אלו תיקון לחוק התובענות הייצוגיות שנועד דווקא להגביל תביעות מסוג זה. בין השינויים המוצעים:
• חובת פנייה מוקדמת: התובעים יחויבו לפנות לגוף הנתבע ולדרוש תיקון לפני הגשת התביעה, מהלך שעלול להקשות על הגשת תביעות יעילות.
• החרגת עסקים קטנים: עסקים עם מחזור נמוך ומספר מצומצם של עובדים יוחרגו מהחוק, גם אם הם מחזיקים במאגרי מידע רגישים.
• הגבלת מספר התביעות: הצעת החוק תקבע כי תובע יוכל להגיש עד חמש תביעות ייצוגיות בשנה בלבד, מה שעלול להרתיע ארגונים צרכניים מפעילות משפטית רחבה.
• סמכות לסלק תביעות קנטרניות: בתי המשפט יקבלו סמכות רחבה יותר לדחות תביעות ייצוגיות על הסף, גם לפני שהתקיים דיון ממשי בהן.
התיקון נועד לכאורה למנוע ניצול לרעה של החוק ולחסום תביעות סרק, אך הוא עלול להקשות על אזרחים לפעול נגד פגיעות אמיתיות, ובעיקר להגביל אף יותר את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות.

התיקון עלול להקשות על אזרחים לפעול נגד פגיעות אמיתיות. תמונה: dreamstime
מצד הקהילה העסקית יש חשש שפתיחת הדלת לתביעות ייצוגיות על פרטיות תוביל לגל של תביעות סרק שיפגעו בתעשייה. אך מנגד, ללא מנגנון אכיפה אמיתי, פרטיות המשתמשים בישראל תמשיך להיות חשופה לניצול מסחרי ללא שליטה.
ישראל צריכה תאמץ חקיקה שתאפשר לאזרחים לתבוע חברות על פגיעה בפרטיותם, אחרת היא עלולה להפוך למקלט נוח עבור תאגידים בינלאומיים שיחפשו מקומות עם רגולציה רכה כדי להמשיך לפעול ללא הפרעה. חשוב שבעידן של ימינו מנהלים ודירקטוריונים בחברות בכלל, ובטכנולוגיה בפרט, יכירו בכך שהפרטיות הפכה לנושא ליבה, וכי האחריות על שמירתה אינה רק סוגיה אתית אלא גם משפטית וניהולית, כזו שיכולה לכאוב להם בכיס.
הפרטיות שלנו בסכנה
המקרה הטרי של אמזון ממחיש כיצד חברות עולמיות ממשיכות לנצל את המידע שלנו ללא רגולציה מספקת. בארה”ב ובאירופה אזרחים יכולים ומגישים תביעות ייצוגיות כדי להפעיל לחץ משפטי, אך בישראל האפשרויות מוגבלות והמצב עלול להפוך לגרוע יותר אם תיקון חוק התובענות הייצוגיות יתקבל במתכונתו הנוכחית.
אם אנחנו לא נדרוש את הזכות להגן על פרטיותנו, אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו. השאלה כעת היא האם המחוקקים בישראל יתעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי?
עו״ד הדס תמם בן אברהם, ראש מכון המחקר לסיכוני סייבר בקריה האקדמית אונו וחברת נשיאות לשכת טכנולוגיות המידע