בינה מלאכותית היא כבר לא רק אלגוריתמים ומודלים

כור גרעיני. אילוסטרציה: Markus Distelrath, pexels

הבינה המלאכותית לא רק משנה את עולם העבודה, תוך שנים ספורות היא הפכה למנוע צמיחה עולמי ויוצרת שילוב ייחודי בין השקעות הון עתק ובין פיתוח מקורות אנרגיה חדשים. אם פעם השיח על AI התרכז באלגוריתמים ובמודלים כבר היום הוא עבר למקום הרבה יותר פיזי ומוחשי: תשתיות.

ענקיות הטכנולוגיה, כמו מיקרוסופט, מטא, אמזון וגוגל, משקיעות כיום יותר משליש מהכנסותיהן בבניית דאטה סנטרים כדי לעמוד בביקוש האדיר למחשוב עבור מודלים חכמים כמו GPT-5 של OpenAI או Llama 3. לפי הנתונים, ברבעונים האחרונים השקיעו החברות 102.5 מיליארד דולר בהוצאות הוניות, כ-95% מהסכום הוקדש לפרויקטים בתחום ה־AI והענן. שיעור ההשקעה הזה לא רק חריג בהיקפו, אלא כבר עקף את השיאים שנרשמו בבועת הדוט-קום ותשתיות הטלקום של שנות ה־90.

ההשפעה של ההשקעות הללו ניכרת גם בכלכלה הריאלית: לפי חברת המחקר רנסנס מאקרו, השקעות ה-AI תרמו לאחרונה יותר לצמיחת התמ"ג האמריקאי מאשר הצריכה הפרטית – נתון יוצא דופן בהתחשב בעודה שצרכנות היא במשך עשורים מנוע המרכזי של הכלכלה האמריקאית. המשמעות היא שהטכנולוגיה אינה רק כלי משלים, אלא מנוע צמיחה עצמאי.

העבודות על כור Hermes, יולי 2025. תמונה: אתר Kairos Power

אנרגיה היא לא כל הסיפור

במקביל להשקעות בהון, גוגל לוקחת את נושא האנרגיה צעד קדימה. החברה חתמה על הסכם עם חברת Kairos Power ועם רשות החשמל TVA בארה"ב להקמת כור גרעיני חדשני בטנסי עד 2030. הכור, Hermes 2, יספק 50 מגה-ואט של חשמל לרשת המקומית, ללא פליטות פחמן, ויוקצה בעיקר להפעלת הדאטה סנטרים של גוגל בטנסי ובאלבמה. מדובר בקפיצה משמעותית לא רק בהיקף החשמל, אלא גם באופי: הכור עושה שימוש בטכנולוגיית Small Modular Reactor מקורר במלח נוזלי, שמבטיחה בטיחות גבוהה יותר ועלויות בנייה מופחתות לעומת כורים מסורתיים. מעבר לכך, גוגל מתכננת להרחיב את הפרויקט ל-500 מגה-ואט עד 2035 בעזרת מימון ממשלתי פדרלי.

מהלך כזה מצביע על כך שענקיות הטכנולוגיה לא מסתפקות עוד ברכישת חשמל ירוק – הן הופכות לשחקניות ישירות בפיתוח תשתיות אנרגיה, מתוך הבנה שבלי פתרונות כאלה לא ניתן יהיה לעמוד בביקוש ההולך וגדל. כך, לראשונה, תעשיית הטכנולוגיה אינה רק צרכנית אנרגיה, אלא גם מפתחת אנרגיה: היא משקיעה הון (CAPEX) אדיר לבניית תשתיות מחשוב וביצירת מקורות אנרגיה חדשים ונקיים כדי להבטיח שהמערכת לא תקרוס תחת עצמה.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

מנקודת מבט ציבורית מדובר באתגר כפול: מצד אחד, אין ספק שהשקעות כאלה תורמות לכלכלה, לתעסוקה ולפריון. מצד שני, הן מעלות שאלות רגולטוריות וכלכליות על הדרכים להבטיח שהציבור לא יסבול מעליות מחירים באנרגיה, מפגיעה בסביבה או מהעמקת הפערים החברתיים.

כאן נדרשת מדיניות ממשלתית חכמה – תמיכה בהשקעות מסוג זה לצד פיקוח הדוק, עידוד חדשנות באנרגיה ירוקה והבטחת תחרות הוגנת בשוק. אם צעדים אלה יצליחו, ייתכן שנראה לראשונה מודל חדש שבו תעשיית טכנולוגיה הופכת גם לתעשיית אנרגיה, עם פוטנציאל לשנות את הכלכלה הגלובלית מן היסוד.

יחד עם זאת, כמי שפועל בלב עולם התשתיות הדיגיטליות, ברור לי שהסיפור אינו רק על אנרגיה – הוא על תשתיות הוליסטיות: מחשוב, אנרגיה ותקשורת. עתידה הכלכלי של הבינה המלאכותית לא ייקבע רק במעבדות האלגוריתמים אלא בתשתיות. מי שישכיל להשקיע בהן נכון, לא רק ינצל את ההזדמנות אלא גם יוביל את העשור הקרוב.

תום קורן הוא מנכ"ל קבוצת Exelera