ישראל רוצה AI, אבל לא באמת מוכנה

תמונה: DELL

ארגונים ישראליים רצים קדימה באימוץ AI – משקיעים, מגייסים, מפתחים ומטמיעים כלים חדשים, אבל רבים מהם עושים זאת בלי תשתית מתאימה, בלי נהלים מסודרים ובלי להיערך ברצינות להשלכות אבטחת המידע. כעת מחקר שערכה Dell Technologies בקרב כמעט 3,000 מקבלי החלטות בתחום ה-IT, כולל ישראל, מצייר תמונה מורכבת: מצד אחד ישראל מובילה ברמת המחויבות האסטרטגית ל-AI; מצד שני היא מפגרת אחרי העולם בתשתיות, ידע מקצועי והתמודדות עם איומי סייבר.

רצים קדימה, בכפכפים

לפי הדוח, 60% מהארגונים בישראל רואים ב-AI מרכיב אסטרטגי ראשון במעלה לשנת 2025, נתון גבוה משמעותית מהממוצע העולמי, שעומד על 50%. אבל בישראל לא רק מדברים: 38% מהארגונים בארץ כבר נמצאים בשלבים מתקדמים של פריסת טכנולוגיות AI, כמעט פי שניים מהממוצע, ו-12% מגייסים צוותי דאטה לבניית מודלי AI לעומת 13% בעולם. אבל הנתונים האלה לא מסמנים אופטימיות גדולה, כיוון שהם מראים על פער מסוכן בין שאיפה לביצוע.

במילים אחרות: ארגונים ממהרים לאמץ כלים חדשים לפני שווידאו שיש להם את היכולת להחזיק בהם תפעולית, ואכן הדוח מראה כי 64% מהארגונים בישראל מודים שאין להם תשתית מתאימה לעומסי עבודה של AI, לעומת 46% בלבד בעולם; 78% מהנשאלים אינם יודעים כיצד ייראה התחום בעוד 3-5 שנים לעומת 51% בעולם.

רוצים לקבל את הניולזטר השבועי של ITtime? הירשמו כאן 

לזהות את הכישורים

אז המוטיבציה קיימת, הפרויקטים קורים והצוותים מגויסיים. איך עוברים את שלב הפיילוט? 100% מהנשאלים בישראל הסכימו שיש צורך מיידי בהכשרות לעובדים, אבל 72% הודו שבארגון שלהם אין נהלים או ידע מספק ליישום מאובטח של AI. כשבוחנים את הכישורים שארגונים בישראל מזהים כחיוניים לשלב הבא, מתקבלת תמונה מגוונת: 52% מהם סבורים שיש לפתח יצירתיות כדי לקדם חדשנות מבוססת AI, ו-50% מדגישים את החשיבות של שיפור החשיבה הביקורתית ויכולות פתרון בעיות, ואלה נתונים מעט גבוהים מהממוצע העולמי.

לעומת זאת, פחות ארגונים בישראל מזהים את הצורך בחיזוק תחומים קריטיים כמו מדעי הנתונים ולמידת מכונה (44% לעומת 47% בעולם) או בהבנת תהליכים עסקיים הניתנים לאופטימיזציה (42% מול 46%), מה שאולי מעיד על פער תודעתי שעשוי לפגוע בהיערכות ארגונית נכונה ל-AI. יתרון יחסי נרשם לישראל בתחום ה-Prompt Engineering (40% לעומת 36% בעולם) ובהבנת עיבוד שפה טבעית (NLP) – השיעור זהה לעולם: 36%.

תמונה: DELL

האבטחה לא מאפשרת?

אם יש משהו שישראל מצטיינת בו זה סייבר, וזו אולי הסיבה לדאגה הגדולה מהטמעת AI בענן או באמצעות צד שלישי. על פי הדוח, 73% מהמנהלים הישראלים חוששים מהשלכות אבטחת מידע סביב שימוש ב-AI, ו-76% אינם בטוחים ביכולת הארגון להגן על מידע בסביבה עתירת התקנים חכמים. נתונים אלה מובילים את טבלת הדאגה העולמית.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

בנוסף, 56% מהארגונים בישראל מתכננים לאמן או לשפר מודלים על בסיס נתונים פנימיים, לעומת 45% בלבד מהעולם, וגם השימוש במודלים בקוד פתוח מותקנים באתר (50%) גבוה משמעותית מהממוצע העולמי (33%). 22% מהארגונים בארץ מציינים שאימון מודלים פנימיים הוא סוג השימוש המרכזי שלהם, לעומת 16% בעולם. הנתונים האלה מראים שהגישה המקומית שמה דגש על שליטה ובקרה פנימית, גם במחיר איטיות או קושי בסקייל.

ליאור פוני, מנכ"ל DELL ישראל. צילום: אוהד רומנו

השקעות בתשתיות יתמכו בכלים חזקים, יעלו את הביצועים ואת האבטחה, אך בעוד שבעולם ארגונים משקיעים יותר ויותר באחסון ייעודי, תשתיות קירור, חשמל וניהול עומסים, בישראל פחות מ־25% מהארגונים משקיעים בשרתים או אחסון מותאמים ל-AI, ורק 11% מתכננים הרחבת תשתיות תומכות, לעומת 28% בעולם.

"ארגון שהטמיע בשנים האחרונות תשתיות AI איכותיות וכבר מבסס את העבודה לפיהן זוכה ליתרון משמעותי", אמר ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies בישראל", חשוב לזכור כי כלי AI יעילים רק כאשר מאחוריהם תשתית חזקה ונכונה".

ישראל ממשיכה להוביל בטכנולוגיה, ביצירתיות ובפתיחות לשינויים. אבל השילוב בין רעב טכנולוגי, מבנה ארגוני מקובע, חוסר בתשתית והיעדר מיומנויות הוא מתכון לסטגנציה. יוזמות AI הן לא רק עניין טכנולוגי, הן דורשות שינוי תרבותי, השקעה בתשתיות והכשרה של כל הדרגים – מההנהלה הבכירה ועד אחרון העובדים.