12 מיליארד שקלים בשנה: כך הפכה המלחמה בסייבר לחזית השקטה של ישראל

מיליוני מתקפות סייבר, אלפי ניסיונות חדירה קריטיים ואיומים חדשים שצצים מדי יום - אבל דווקא בזכות זה ישראל יכולה להתחזק ולהפוך למעצמת סייבר עולמית. איך הופכים איום לאימפריה?

כתב אורח
22.1.25

תמונה: dreamstime

מאת: גיא טוב

בשנה האחרונה חוותה ישראל כמות אדירה של מתקפות סייבר. לפי דיווחים, מאז פרוץ המלחמה ועד סוף 2024 נרשמו מיליוני ניסיונות מתקפה, כולל יותר מ-3,380 מתקפות משמעותיות בין אוקטובר לסוף 2023 בלבד. על פי ההערכות, מספר המתקפות ממשיך לגדול בשנת 2025, עם מעבר למתקפות מורכבות שמטרתן ליצור נזק ממשי לארגונים קריטיים ולשבש תשתיות חיוניות במדינה​. עלות הטיפול במתקפות הסייבר ב-2024 הוערכה ב-12 מיליארד שקלים, מה שמדגיש את ההשפעה הכלכלית והאסטרטגית של האיומים הקיברנטיים על ישראל​.

שנת 2024 סימנה את ישראל כמובילה עולמית בתחום הסייבר, דווקא בזכות ההתמודדות האפקטיבית עם כמות חסרת תקדים של מתקפות סייבר. ארגונים ישראליים רבים הפגינו מוכנות מרשימה לתרחישים מאתגרים, הודות לשילוב של מודעות גבוהה, אסטרטגיות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות. מערכות הגנה שפותחו בישראל, כמו אלה של צ'ק פוינט, פאלו אלטו ו-Wiz, המשיכו להוביל את תחום אבטחת המידע ברמה הבינלאומית, עם פתרונות המשלבים בינה מלאכותית, למידת מכונה ואוטומציה מתקדמת. עם זאת, ישראל, הנחשבת למובילה עולמית בתחום, ניצבת בפני אתגר כפול: לא רק להגן על נכסיה, אלא גם למנף את היכולות הייחודיות שלה ליצירת יתרון תחרותי בשווקים הגלובליים, ויש הרבה דרכים לעשות זאת.

שיתופי פעולה והחלפת מודיעין

בשנה האחרונה רואים מגמה של מתקפות סייבר מתוחכמות יותר. מתקפות שכוונו למערכות בריאות ובתי חולים, פגיעה במערכות ניהול רשתות ואפילו מתקפות שמטרתן לפגוע בלוגיסטיקה ובתשתיות תקשורת, מסמנות מעבר מהתמקדות בגניבת מידע לפגיעה בפעילות ארגונית, תוך שימוש בטכניקות כמו מתקפות כופרה מתוחכמות וניצול פרצות במערכות קריטיות. חלק ניכר מהמתקפות בוצעו על ידי גורמים הקשורים לאיראן, חמאס וחיזבאללה, ושילבו כלי תקיפה משותפים ושיטות מתקדמות לאיסוף מודיעין ולפגיעה בתשתיות.​

הצרכים החדשים שנולדו בענף דחפו את הארגונים בישראל לאמץ פתרונות וחידושים בהגנת הסייבר, בין היתר באמצעות חיזוק שיתופי הפעולה עם גופים ומדינות אחרות אפשר להחליף מודיעין על איומים ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר את יכולת ההגנה​. 

ישראל גם עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לזהות במהירות איומים פוטנציאליים ולאתר פרצות, אך כדי להבטיח את המשך ההובלה הטכנולוגית הישראלית, נדרשת השקעה אינטנסיבית בהון האנושי. איך? ישראל יכולה לפתח תוכניות חינוך המשלבות אבטחת סייבר כבר מגיל צעיר, לערוך תוכניות הכשרה ייעודיות לעובדים במגזר הציבורי והפרטי, וגם הקמת מערכי הכשרה טכנולוגיים מתקדמים בשיתוף האקדמיה והתעשייה תבטיח ייצור מאגר מומחים שיענה על צרכים מקומיים וגלובליים כאחד.

תמונה: dreamstime

דרך נוספת לייצר שכבת הגנה כדי למנוע מתקפות סייבר היא הקמת מרכזי שיתוף מידע לאומיים (ISAC), כדי שארגונים יוכלו לזהות איומים בזמן אמת ולגבש אסטרטגיות תגובה אפקטיביות. במקביל, חשוב לחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, מה שיסייע לישראל להתעדכן במגמות גלובליות ולשפר את יכולותיה האסטרטגיות.

לצד השקעה בהגנה, יש לעודד פיתוח טכנולוגיות סייבר חדשניות באמצעות מענקים, תחרויות וסיוע בחדירה לשווקים בינלאומיים ואף השתתפות בכנסים בינלאומיים. בכך, ישראל תוכל לא רק לשפר את יכולותיה ההגנתיות אלא גם לקדם יזמות שתוביל לצמיחה כלכלית ותחזק את מעמדה בשוק הגלובלי. 

חיזוק מרחב הסייבר בישראל הוא מהלך אסטרטגי המשפיע על הביטחון הלאומי, הכלכלה והחדשנות הטכנולוגית. באמצעות חינוך, שיתוף פעולה בין מגזרים, השקעה בתשתיות קריטיות ותמרוץ יזמות ישראל יכולה להוביל את המאבק באיומי הסייבר ולהציב את עצמה במרכז הבמה הגלובלית כמעצמת סייבר. מהלכים אלו לא רק יגנו על ארגונים ותשתיות, אלא גם יהפכו את הביטחון הסייברי למנוף לצמיחה כלכלית, ייצור משרות חדשות ויצירת הזדמנויות עסקיות בשווקים בינלאומיים.

הכותב הוא מנהל אבטחת מידע (CISO), קבוצת Aman

משרות פתוחות

אולי פיספסת

קטגוריות

זה המקום להכיר את החברות, המשרדים וכל מי שעושה את ההייטק בישראל (ויש גם מלא משרות פתוחות!) #תוכן מקודם